הגעתם של ילדים משנה דברים רבים בצורה יוצאת דופן: אורח החיים שלנו, קצב הפעילות שלנו, דרך החשיבה שלנו, סדרי עדיפויות משפחתיים וכן הלאה. ביניהם יש גם משהו שמשתנה: הדינמיקה עם החברים שלנו, במיוחד כשאתם הראשונים להביא ילדים.
עבור חבריך, זה יכול להיות קצת קשה להבין שעכשיו הדברים ישתנו, ובגלל זה, ובהתבסס על הניסיון שלי, אני משתף מסר שאיתו אולי יזוהו מי שיש לו חברים ללא ילדים: עוד מעט נחזור, אך כעת עלינו להתמקד בטיפול בילדים שלנו.
היה הראשון או היחיד שיש ילדים
בהזדמנויות קודמות שדיברתי עליהם החוויה שלי להיות היחידה מחברותיי שכבר אמא, לשתף את האופן שבו מערכת היחסים בינינו השתנתה, כמו גם היתרונות של חברים בלי ילדים כשאתה כבר אמא.
בתינוקות ועוד, איך זה להיות אמא כשאת היחידה בקבוצת החברים שלך עם ילדיםעם זאת, בחלק מהמקרים המעבר לאימהות עשוי בסופו של דבר להשפיע על מערכת היחסים שקיימת עם חבריךואפילו גורם לכך שבתהליך זה אתה מוצא את עצמך בהפתעה שאיבדת כמה חברים. אל תדאג, אתה לא היחיד והרבה פעמים זה חלק מהחיים.
יש אנשים שחושבים שאמהות משמשת כמעין פילטר שמראה לך מיהם החברויות האמיתיות שלך, ומנקודת המבט שלי אני חושבת ש אם חברות שורדת שינוי גדול כמו הגעת הילדים, היא יכולה לשרוד בכל אשר יהיה ואפילו מתפתח קשר חזק עוד יותר עם חבריך.
לפני כמה שנים השארתי את במת התינוקות של בתי, אבל באותה תקופה נעלמתי למעשה מחיי חברי ללא ילדים. הפסקתי לענות לשיחותיו וחודשים עברו בלי לראות או לדבר, כי הייתי עסוק או מותש מכדי לתכנן תוכניות מלבד שינה.
עכשיו כשבתי קצת יותר מבוגרת, לאט לאט התאוששנו מהזמן שאיבדנו ואני רואה את החברים שלי בתדירות גבוהה יותר. הטיולים שלנו אינם זהים, מכיוון שכולנו התבגרנו ורכשנו קצב חיים שקט יותר מאשר כשהיינו צעירים, אבל להיות שוב יחד זה בהחלט משהו נפלא.
לכן, ומכיוון שלב חדש זה בחיינו כאמהות יכול להפוך את שמירת חברות לאתגר וסדרת להטוטנות להמשיך להתארגן לבלות יחד, החלטתי לשתף את הכתיבה הזו לחשוב על החברים שלנו ללא ילדים, כדי להבהיר לך משהו: לא נטשנו אותך ולא שכחנו אותך.
חברים יקרים, אני מבטיח שאחזור, אך לעת עתה עלי לדאוג לקטנטנים שלי
היי, זה אני. זה שנעלם מעט לאחר שהפך לאמא. למרות שזה אולי לא נראה ככה, אני חושב עליך לעתים קרובות ומתגעגע אליך. אני כבר לא זוכר מתי זו הייתה הפעם האחרונה שיצאנו לבד, אבל אני משתדל לפקוח עין על חייהם, למרות כמה מסובך לפעמים יכול להיות התארגנות להתראות.
האימהות באה לשנות את חיי לחלוטין, ועכשיו כל האנרגיה והזמן שלי מתמקדים בטיפול בילדים שלי. אני מרוצה מאוד! אבל גם, עייף מאוד. אני אסיר תודה שאתה עדיין צופה בי, ושאתה ממשיך להזמין אותי למרות שרוב הזמן אני אומר לך שאני לא יכול.
הימים חולפים ועולה השחר לפעמים נצחי. ברבים מהם, כשאני מוצא את עצמי ער מסיבה כלשהי בזמן שהבית סוף סוף שותק, אני מרגיש אשם ואני חושב שעלי להתקשר אליהם כדי לראות איך הם מסתדרים, אבל אז אני מבין ששלוש בבוקר אולי זה לא הזמן הטוב ביותר לשוחח.
הייתי רוצה להתקשר אליך ולהגיד: "בוא נלך לקפה!"או"מה אתה חושב אם נלך לקולנוע?", אבל הדברים כבר לא פשוטים כמו קודם. לעזוב את הבית בלבד צריך יותר תכנון, ובכנות, למרות שאני מאוד נרגש לראות אותך, הרגעים המעטים שיש לי פנויים אני לוקח כדי לנסות לנוח מעט.
אל תבינו אותי לא נכון, אני לא עצלן מכדי לצאת איתך וגם לא איבדתי עניין. זה גם שאתה לא רוצה לענות לשיחות שלך. האמת היא שאני עסוק בלגלות את התפקיד החדש הזה כל תשומת ליבי מוקדשת לבני האדם הקטנים התלויים בי כיום.
למרבה המזל המרחק שלנו הוא זמני בלבד והקטנטנים שלי יגדלו יום אחד ולאט לאט הם יתחילו להפסיק להזדקק אלי כמו עכשיו. אולי הטיולים שלנו לא זהים להיות פעם לפני שהפכנו לאמא, אבל הם בהחלט יהיו מיוחדים ומהנים לא פחות.
בתינוקות ועוד יתרונות של חברים בלי ילדים כשאתה אמאבינתיים, תודה על סבלנותך, על המעקב אחרינו, שביקרת מדי פעם ולא על כך שלא התייחס לרעה בזמינותי הלקויה. תודה שאתה מאשש אותי, זה לא משנה מה יקרה והשינויים שחלים בחיינו, החברות שלנו תשרור למרות זמן ומרחק.
תמונות | י.פ.י.
