על פי אל קונפידנסיאל, הממוצע של ההוצאה הספרדית לתלמיד שאינו אוניברסיטאי בשנת 2010 הוא 5,484 יורו. יש פיזור גבוה שעובר מ- 7,500 יורו במדינת הבסקים, 7,000 מנווארה, ל -4,500 יורו (בערך) באנדלוסיה או במדריד. המאמר מעיד על כך אין קשר בין השקעה גדולה יותר בחינוך לבין ביצועים אקדמיים טובים יותר נמדד לפי PISA 2012. בכל מקרה לא נראה לי סביר שהתוצאות בחינוך ילדים תלויים כל כך, ללא קשר להשקעה המיושמת במקום בו הם חונכים.
לדעתי, ולראות את הגרף שממחיש את המאמר, יש לנו א בעיה קשה של מחויבות בספרד להכשרת סטודנטים. האתגר הוא שעלינו להבין מה יקרה בטווח הבינוני עד הארוך בעולם ושמדינות רבות אחרות הצליחו להניח את עצמן למשימה. מדינות אסיה מעריכות מאוד הכשרה, מאמץ ועבודה ומודעות לכך ששוק העבודה בו הן ישתתפו הוא גלובלי. סו מחויבות לכישרון היא המפתח להשיג צמיחה ושיפור מתמשך. אני מודאג מהעמדה של אירופה הישנה שאינה מגיעה לממוצע ה- OECD וכמובן ספרד שאינה עולה על הממוצע האירופי.
אני חושב שיש לנו עוד הרבה מה ללמוד, לשקף ולחולל מהפכה. אולי אין למקד את המוקד אך ורק על הערכה עצמית, כך שלא כל הביטויים שנאמרו על ידי צעירים רבים מתחילים עם הכינוי האישי עלי, ועלינו לעודד אותם לבצע שליטה עצמית. וזה שילדים צריכים ללמוד להעריך, לשאוף, לשקף, להיות בעלי חזון ביקורתי וההורים צריכים להבין זאת הגנת יתר אינה מובילה לשום מקום. אנו זקוקים לילדים עם כישורים, עם כישרון, עם יכולת לדמיין, ליצור, לקום לאחר נפילה ולהיות אוטונומיים. האתגר שלהם הוא להתחרות בעולם וילדים רבים אחרים כבר נערכים אליו.
אני מודאג מאוד לראות את ההפגנות המופיעות מדי פעם ברחובות מדריד, למרות התוצאות הטובות של הקהילה האוטונומית הזו. וזה שמדריד היא מאלה עם תקציב נמוך יותר, והיא אפילו בחרה לבחירות מצוינות. בנוסף, דעותיהם של מי שמתבטאים מעבירים אותי להתבוננות מכיוון שפעמים רבות התבטאויותיהם נראה שהם מתעלמים מהסטטיסטיקה הנגזרת מ- PISA והם גורמים לי לפקפק אם הם מעמידים את התלמידים, כולם, במרכז הטענות.
נצטרך להמשיך לקרוא, ללמוד ולבדוק את השיטות המיושמות בבית הספר לשיפור ב- PISA. אם כי עלינו לרוץ אם איננו רוצים לראות כיצד אנו ממשיכים לרדת ולהתרחק מהממוצע ב- OECD ומהאיחוד האירופי.
ב Peques ועוד | דו"ח פיז"א 2012: שבע מהקהילות האוטונומיות שלנו חורגות מממוצע ה- OECD בתמונת מתמטיקה | אנקינר ישו
