זו לא הפעם הראשונה, וגם זו כנראה לא תהיה הפעם האחרונה, שאישה היא אם כשהיא, לפי גיל, היא יכולה להיות סבתא (ובהתאם לאן אפילו סבתא רבה). יש הרבה מקרים שהערנו עליהם תינוקות ועוד ועכשיו אנו מכירים אחד חדש, זה של אישה הולנדית שהייתה אם בגיל 63.
האירוע היה אפשרי הודות להפריה חוץ גופית, שהושגה באמצעות תרומת ביציות וגם של זרע, כלומר מבלי שהילדה שנולדה ירשה שום גן מאמה.
בהולנד קיימת מגבלת גיל לטיפולים חוץ גופיים, שעליה עלתה אם זו לפני 18 שנה (כלומר הוקמה ב 45 השנים), אולם אף אחד לא יכול לאסור על הולנדית לעבור טיפולי הפריה במדינה אחרת ו זה מה שעשתה האישה הזו, בשם טינקה ג'סינק, שנסעה לאיטליה, שם יש מרפאה בה עובד גינקולוג איטלקי שנוי במחלוקת בשם Severino Antinori.
אני אומר שנוי במחלוקת מכיוון שזה הופיע בטלוויזיה הציבורית ההולנדית כשהוא משווה את עמיתיה ההולנדים עם "הטליבאן" בגין הגבלת גיל ההפריה ואי אפשר לנשים קשישות להיות אמהות בטיפולים אלה.
האישה ילדה ילדה בניתוח קיסרי והכריזה בטלוויזיה בארצה שהכל הגיב לה "רצון עמוק להיות אם ושהוא קיווה שגם בתה וגם היא יוכלו "תהנו יחד הרבה זמן".
שוב נוצרת דילמה אתית עמוקה עם מקרה כזה מסיבות שונות. להתחיל, להביא ילד לעולם או לא זו החלטה מאוד אישית, עם זאת ברור, זו החלטה שלא משפיעה רק על היוולד, אלא גם על מי שנולד.
זה לא אותו דבר שילד ילד עם 25 שנים מ 45- והרבה פחות אותו דבר שיש לו ילד עם 63 שנים. תוחלת החיים בהולנד היא 82 שנים. משמעות הדבר היא יתכן שבתה נותרה ללא אם (לאב אין, כי האישה רווקה) עם 19 שנים (אולי לפני או אולי אחר כך), להיות מודעים לכך שאנשים אינם בריאים ויום אחד הם עוזבים, אך שבשנים האחרונות לחיינו איכות החיים נוטה ליפול כתוצאה מסכום מחלות כרוניות שונות אשר הם מופיעים ככל שעובר הזמן.
עם זאת, מצד שני, יש לחשוב שבשנים ששניהם יכולים לחלוק, אולי האם הזו מסוגלת להציע לבתה אותו דבר, או יותר, מכל אמא אחרת בעולם, יותר אם ניקח בחשבון שבגיל 65 הוא יכול לפרוש ולהקדיש את כל זמנו לבתו, דבר שלא כל האימהות יכולות לומר.
בכל אופן, כל עוד רופאים וגניקולוגים עדיין מסוגלים להילחם נגד חוקי הטבע, ימשיכו להיות מקרים כמו זה, שאנחנו מקווים שלא יגמרו כמו שכבר ידועה של כרמן בוסאדה, האישה שהייתה תאומה בגיל 67 ונפטרה שנתיים ו חצי אחרי שהייתה אם.
