הורים מאחורי ההגה באופנה

להיות אבא ולנהוג במכונית עם תינוק הפך לאופנתי בפרסום. הרי בטח ראיתם בטלוויזיה כמה מודעות רכב התואמות את החוט המרכזי של הוויכוח: כמה גברים, לפחות אחד מהם אביהם, נכנסים לרכב עם תינוק.

אני לא יודע אם זו תהיה קרבת יום האב או שלבסוף הפובליציסטים במגזר הזה הבינו את זה להחזיק מכונית זה לא רק לגברים (הגבר היחיד שהולך לחפש את הגברת ביציאה מבית הספר לפני המבט המעורער והקנאה של שאר האבות; הגבר המופשט שמוציא את זרועו מהחלון ...) או שלילדת ילד זה לא רק בשביל נשים (האם עלי לתת דוגמאות לכך?).

כראשון המודעות שאנחנו הולכים לנתח, "הם הורים, אבל הם גברים" (ממממ… ובכן, נשים בטוחות שאולי הן יאהבו את המכונית המדוברת, נכון?). בואו נראה מה אלה מציגים בפנינו הודעות הורים מאחורי ההגה.

רנו סניק וההורים דאגו לתינוק

בתוך ההכרזה הראשונה, זו של הרנו סניק, קבוצה של ארבעה גברים שמזממים שיר, "אני אוהבת את הרוקנרול." הסיבה שהם לוחשים, עד מהרה אנו יודעים, היא שתינוק ישן באחד המושבים האחוריים, בכפוף לנוחות מערכת האיפוק של הילד שלו.

גילינו עד מהרה שהבנים פונים לכדורגל, מכיוון שהחולצות עליהן עטופים כמה מהן. אבל ראשית, הם צריכים להשאיר את הילד אצל אמא, שנמצאת אצל חברים עם קפה על מרפסת. עצירה קצרה, "החלפת ילדים" ונשק את האישה.

ואז, בלי התינוק על הסיפון, הבנים מתחילים לשיר בגדול את השיר שהם לחשו בהתחלה: הם כבר לא מפריעים לקטנה ואנחנו צריכים לשחרר את ה"זעם הקדם-כדורגל "שאחדים מראים ככה ואחרים בשירים אחרים מניפים דגלי ענק כשהם פונים בהמוניהם לאצטדיון הכדורגל.

כמובן שההכרזה לא מפסיקה להופיע בנושאים (גברים-כדורגל) וייתכן שיש טריק עריכה כלשהו, ​​מכיוון שיש זמן שאנחנו רואים את שני הגברים במושבים האחוריים ונראה שקשה לכסא הילד ללכת לשם , אבל אני אוהבת את זה כי זה האב שמטפל בילד (האם הוא היה איתו בבית? הוא אסף אותו מהמשתלה? ...), וגם עושה את זה טוב, לא מאפשר לו להתעורר.

אגב, למי שרוצה ללחוש או לצעוק את השיר הקליט הזה, זהו שיר שהורכב מאלן מריל וג'ייק הוקר, מהלהקה הבריטית Arrows בשנת 1975, שכותרתו "אני אוהב את הרוקנרול", וכי ג'ואן ג'ט פופולארית עם Blackhearts באלבומו ההומונימי שיצא לפני כמעט 30 שנה.

מיני קאונטימן וההורים מודאגים יותר מהרכב

המודעה האחרת תואמת את ה- Mini Countryman, ולמרות שאני פחות אוהבת את זה מקודמו, אני גם מוצאת את החסד שלו ומעל הכל יוצא דופן בזה להראות הורים מאחורי ההגה.

במקרה זה, ההכרזה מתחילה באופן מנוגד לקודמתה: הגברים משמיעים צעקות מרשימות, מביטים לעבר אחד המושבים האחוריים שבהם אנחנו עדיין לא יודעים מה יש אבל יכול בהחלט שזה יהיה טרנטולה ענקית או חייזר הגיח מתוך ביצה בין-כוכבית

כעת אנו רואים רק שלושה גברים (הממדים של המכונית הזו לדעתי אינם מאפשרים יותר נוסעים עם ה- SRI), צעירים מעט מההודעה הקודמת. ואז אנו רואים את הילד, שהוא מבוגר מעט מהתינוק הסניקי, ואנחנו מגלים את הגורם לצעקות, מכיוון שהקטנה עושה פיפי (או החל לעשות את זה).

אגב, אני לא יודע אם האופן בו הוא כפוף ל- SRI הוא המתאים ביותר לגילו, עם החגורה שלובה. העובדה היא שהם מחפשים את המקום לעצור את המכונית (ללא איתות פניות או נורות חירום, אגב) ו הם מריצים את הילד להשתין מהרכב.

המוטו במקרה זה הוא "אל תכתים אותו בפנים, זרוק אותו", וההכרזה מסתיימת בכמה צמרות בשטח בוצי הראוי לכל תחרות בשטח.

הפחד מלכתם אותו מבפנים הוא משהו שכנראה הרגשנו כולנו בזמן כלשהו בתחילת לידת ילדים, אך כפי שתכירו את מי שכבר הורים בקרוב זה יקרה, מה אנחנו הולכים לעשות: ילדים ברכב, מכונית "פחות נקייה" "

אבל טוב, אני לא אקח סיבה מאבות (למרות שהפרסומות נוטות להגזים בתגובות) כשהם מפחדים כי פיפי במושב המכונית הוא משהו די גדול, אם כי הוא, אגב, גם בבגדים ומאחור. של הילד

שיר הנושא שאנו שומעים בהכרזה הוא מקבוצת The Rights Ons עם השיר שלהם "Pretty Slick".

הודעות הורה ליד ההגה: מסקנות

בקיצור, אנו רואים שנקודות מבט דומות, שתי המודעות מראות לנו את אותם גברים-אבות-אוהדי כדורגל-אוהבי רכבי שטח.

בנוסף, השניים מבינים שלא הכל צריך להיות מכוניות משפחתיות גדולות או מיניוואנים לזוגות עם ילדים. בתקופת משבר, זה נורמלי ביותר יעד או שמקבלים המוצרים מורחבים ומותאמים למציאות החברתית: גברים שהם הורים וגם אינם זקוקים למכוניות גדולות.

להיות אבא אינו מסכים עם מכונית גדולה פחות או יותר, ספורטיבית פחות או יותר, כפי שראינו במודעה אחרת שלא מצא חן בעיניי בגישה שלו והזכרתי לעיל.

זה בערך מודעת רנו קליו בו הרווק שהולך לאסוף את בן זוגו עם יציאתו מבית הספר (המורה), בעוד שאר האב-גברים שהולכים לאסוף את ילדיו מסתכלים עליו, בן זוגו ומכוניתו עם קצת קנאה זו דוגמא מובנת מאליה לכך ש יעד המכונית הזו היא אחרת (צעירים ללא ילדים) אבל זה שבמעלה, וזה למען עמדה אחרת, איזה ריח מגנאי נמרח על ידי שאר הגברים-אבות.

כן ההורים מאחורי ההגה באופנה וכך אנו רואים את זה בפרסומות הטלוויזיה האלהמכיוון שבסופו של יום להיות גבר לא מסוכסך להיות אבא, בן זוג, חבר, עם פחות או יותר נושאים, ובכל מכונית שהיא.

וידאו: אני לא מאמינה! (אַפּרִיל 2024).