בהמשך לראיון שנערך ל קרלוס גונזלס ב- Criatures אנו מציעים לכם סרטון חדש בו הוא מדבר על האכלה משלימה ואיך להציע אותה.
בניגוד למה שנעשה בדרך כלל, כלומר להציע הנחיה להמלצות, רופאת הילדים מונחית על ידי הנחת יסוד אחת: להקל.
ניכר כי כל מה שנעשה, התחל עם הפירות או הירקות, יימעך או לא, הכין דייסה של 200 מ"ל או שתציע רק כמה כפות, התינוק שמתחיל לאכול יגמר , בבגרות, אוכלים לבד, בלי ציצים ובקבוקים.
אוכל הוא הכרח, אך אינו הצורך היחיד
משמעות הדבר היא כי אין צורך ואף לא מומלץ להפוך את זמן הארוחה לאירוע כמעט עולמי. האידיאל הוא להציע אוכל, במצגת שאנחנו מעדיפים ושכל ילד מתרגל לזה לאט לאט, בקצב שלו.
כבר אמרנו בהזדמנויות אחרות שתינוקות מגיעים סטנדרטיים עם מנגנון וויסות עצמי מדויק מאוד שעובד כמו קסם כדי לאפשר להם לצמוח עם האנרגיה שהם צריכים: הרעב.
לאפשר להם להקשיב לרעב שלהם, ולכן לאכול כשהם זקוקים לו ולא לעשות זאת כאשר הם לא זקוקים לו, זו הדרך הטובה ביותר לילד להתבגר ללא בעיות אכילה.
אוכל הוא הכרח, הדלק לצמוח ולחיות ורגע שיכול להיות נעים. אם ההורים יתחילו להאמין לרעב של הילדים, אם אנו מנסים לשכנע אותם לאכול יותר, אם נתחיל להתנות אותם, לאיים עליהם או להונות אותם, כל מה שאנחנו עושים זה לקנות פתקים כך שהילד בסופו של דבר ייקח קצת סלידה לאותם אוכלים שאבא ואמא התעקשו יותר מכל, בנוסף להפוך את זמן הארוחה לאקט פשוט של תזונה (בלי ליהנות ממנו).
תן לילד לאכול רק אוכל לא מרוסק
אני זוכר שזה היה בשיחה על קרלוס גונזלס כששמעתי לראשונה את המילים "התינוק הוביל גמילה". הייתי כל כך מופתע מהקונספט שהתחלתי לחקור אותו.
זוהי דרך להאכיל ילדים בה הם נמנעים מלהתרגל לאכול את האוכל הכתוש, מכיוון שנלקח בחשבון כי חודשים לאחר מכן הם יצטרכו להתרגל למעוכים כדי להתרגל לאוכל מוצק יותר.
תוך התחשבות בתינוקות, במוקדם או במאוחר (נניח בפרק זמן בין שישה לשמונה חודשים), מסוגלים לקחת אוכל ולהביא אותו לפיהם כדי להכיר אותו בהדרגה, למצוץ אותו, להרטיב אותו, לרכך אותו, לנשוך אותו ובליעתו זו דרך להאכיל את הילדים בצורה מתקבלת על הדעת, מעשית (אין הכרח להכין שתי ארוחות שונות לחלוטין ומאפשרת לילד לאכול בכל מקום מבלי שייאלץ לקחת אוכל מוכן או לקנות אוכל לתינוק) ואוטונומי יותר, מכיוון שהוא אותו ילד שלומד לפי המקצבים והעדפותיו ואותו ילד שניזון.
אבל המחית לא כל כך גרועה
כמובן שלא, מבוגרים עדיין שותים מחית, נכון? ישנן אמהות שמעדיפות לרסק מכיוון שהן נותנות להן ביטחון רב יותר או בגלל שהן אוכלות מהר יותר ועוד.
כל מי שעושה את זה כמו שהוא חושב הכי טוב. כמו שאמרנו, כל מה שנעשה, הילד יאכל. כשהיא מעט מבוגרת (10-12 חודשים) היא מתחילה לתת לאוכל שלנו לגעת (או שהיא קצת מתייצבת על הכסא הגבוה) ותכיר אותה בהדרגה ותביא אותה לפה. זה ימנע מהם להתרגל מדי למחץ ולדחות כל מוצק אפילו עם 4 או 5 שנים.
מה אם זה יקרה?
זה לא סוף העולם, כמובן. למזון הכתוש יש אותם חומרים מזינים כמו אותו מזון ללא ריסוק, כך שברמה התזונתית לא יהיה לילד שום גרעון שנגרם כתוצאה מאכילה כזו.
הבעיה היחידה היא הטרחה הכרוכה בכך שצריך תמיד לגרוס את הכל. באופן אישי, לא הייתי עושה כלום, מכיוון שבמשך השנים הילד בסופו של דבר אוכל אוכל מוצק, אם כי ניתן לחפש תשומת לב מקצועית גם אם אכילה כזו יוצרת ייסורים במשפחה או אפילו אצל הילד.
בקיצור
סדינים ומדריכים עם המלצות על האכלה משלימה ישנם מאות ואלפים והם בדרך כלל עובדים כמעט כולם מכיוון שהילד גדל, מתבגר ובסופו של דבר אוכל כפי שמבוגרים מסביב.
הבעיה היא לא שהם קיימים, אלא שיש מי שלוקח אותם למכתב (או שיש מי שמסביר אותם כאילו היה צריך לקחת אותם למכתב). בעוד שמוצעים אוכל מגיל הגיוני ומופרדים בכמה ימים בכדי להעריך אלרגיות אפשריות, הסיכוי להצלחה הוא גבוה.
בכל מקרה, תמיד יש חלקי משנה וטיפים קטנים שניתן לקחת בחשבון לגבי כל אוכל, וזה מה שאנחנו משחקים בימים אלה ב"האכלת התינוקות המיוחדת "שלנו.
וידאו | Criatures.cat
תמונה | פליקר - סמי קינן
בתינוקות ועוד | קרלוס גונזלס מסביר כמה זמן להניק תינוק, האכלה משלימה: "גמילה בהובלת תינוק", קרלוס גונזלס ו"מתנה לכל החיים "," עלינו לשנות לחלוטין את מערכת הייצור שלנו. " ראיון עם קרלוס גונזלס
