על פי המחקר הראשון שנערך על ילדים שאוכלים לא אוכלים שהוכן על ידי המצפה התזונתי לילדים, 47% מהילדים הספרדים בגילאי 1 עד 10 אוכלים בצורה גרועה בגלל הרגלים משפחתיים לא הולמים. סקרן שלפני כשנה מחקר דומה הראה 40%.
בין השגיאות העיקריות בהאכלת הקטנים, ראוי לציין כי הם אוכלים מעט כמות, מעט גיוון ולעיתים שניהם יחד, מה שמביא ל -4% מהמקרים של השמנת יתר בילדים.
ליקוי חמור נוסף הוא ששניים מתוך ארבעה ילדים לעולם לא אוכלים מזון חיוני לצמיחה בריאה ומערכת חיסונית מחוזקת כמו ירקות, קטניות ודגים.
אינני יודע אם המחקר נעשה עם ילדים שאוכלים בבית הספר, מכיוון שברוב התפריטים בבית הספר כלולים אוכלים שונים (או שיש לכלול אותם). לאחרונה, בניגוד למה שקרה לפני שנים, מומחים בתזונת ילדים אמרו שבבית הספר אתם אוכלים יותר טוב מאשר בבית.
גולת הכותרת נוספת במחקר בנושא הזנת תינוקות היא זו 75% מהילדים אוכלים צופים בטלוויזיה ולקחת פעמיים מהרגיל לאכול. הטלוויזיה היא אחד האויבים הגדולים של השמנת יתר בילדות, לא רק בגלל ההודעות שהיא מעבירה, אלא כשאוכלים צופים בטלוויזיה היא נאכלת אוטומטית, בלי גבול ובלי ליהנות מרגע האוכל.
האמת היא שהנתונים מצביעים על כך שאנחנו הולכים שולל וכי בקצב זה מספר הילדים הסובלים מאכילה ועם השמנה בילדות רק יגדל. השאלה היא: מי אשמתו, הטלוויזיה, בית הספר או ההורים המומים מהמצב?
אני חושב שבמקום להאשים את ההורים, עלינו לכבות את הטלוויזיה בארוחת הצהריים, בתנאי שתוכלו לשבת עם השולחן עם המשפחה ולהפוך את זמן הארוחה לזמן נעים, נעים ונטול מתח. בהקשר זה ועל ידי מתן מעט דמיון להכנת האוכל אנו יכולים לגרום לילדים לאכול טוב יותר, מגוון יותר ונינוח יותר.
