אחרי הטעם הרע בפה שהשאיר לנו את החדשות שתסמונת דאון נעלמת בספרד, אנשי בריטניה מעוררים תקווה מסוימת שהדברים ישתנו גם במדינה זו.
לאחר שילדות ירדו באופן משמעותי בשנים האחרונות, מ- 717 בשנת 1989 ל- 594 בשנת 2000, יותר ויותר זוגות מחליטים להמשיך עם ההיריון כאשר הבדיקות לפני הלידה לתסמונת דאון הן חיוביות.
על פי עמותת תסמונת דאון, הסטטיסטיקה מציגה א לידה מוגברת של תינוקות בריטים עם מום זה. בשנת 2006 נולדו בבריטניה 749 ילדים עם תסמונת דאון, שלמרות שהיא נראית נמוכה מאחר שהשכיחות העולמית של המחלה היא 1 מכל 700 לידות, מראה כי עקב נסיבות שונות, פחות זוגות מחליטים להפיל את תינוקותיהם הנכים.
נסיבות כאלה מיוחסות לפגישה עם אדם הסובל מתסמונת דאון (ולראות שהם אנשים כמו כל אחד ונכים כמו כל אחד), שהחברה פתוחה יותר להשתלבותם של האנשים האלה (שאני לא ממש מדברת עליהם בטוח) והשיפור באיכות חייהם של אנשים עם תסמונת דאון (לפי מה שלדעתי כולם אחראים).
ברור שבחירה להביא ילד עם תסמונת דאון לעולם זו החלטה מאוד אישית, אך זו גם החלטה המושפעת מהסביבה. כך, ברגע שאנשים עם מוגבלות יתקבלו טוב יותר על ידי החברה, פחות ילדים עם תסמונת דאון יבוטלו. זהו מעגל קסמים שלפי נקודת מבטי לא נחתך על ידי חיסול ילדים, אלא על ידי קבלת בני אדם.
