בן זוגנו קואלה דה קומפרדיצ'וניון הזכיר לי את האמן הקנדי קמיל אלן שכבר דיברנו עליו בבלוג הזה וכי רק 27 שנה גורם לזעם בזכות אלה בובות שרף מציאותיות להפליא.
עד עכשיו הדבר הכי קרוב שהיה לנו לתינוק היה הברג'יטאס, אבל האמת היא שהצלמיות האלה לא מודות בשום השוואה.
¿אמנות, צעצוע, פרובוקציה, הוכחות נגד הפלות?
אני מודה שהם מרשימים אותי אבל אני לא חושבת שהאחד מהם היה בבית שלי. הם גורמים לי קצת צער.
מצד שני, אני כן ממליץ לתריסר מיני תינוקות לקנות את כל אותם הורים המתנפחים את הדמויות המפחידות של התעללות בילדים בספרד, אלה שלא מכבדים את הצרכים הרגשיים של ילדיהם ו אלה שעדיין מאמינים שילדים הם פסלים או מין שעשוי להתאמן ונחות. אתה יכול להתאמן עם יצורים שווא אלה כאילו היו טמגוצ'יס.
הם עולים בין 50 ל -200 יורו.
