אתמול הסברנו שהקמפיין הושק בספרד "אנחנו לא כלי שיט" כנגד רחמי שכר דירה או פונדקאות, מתוך כוונה שמנהג זה לא ייעשה חוקי בארצנו ושבעצם זה אפילו לא מועלה על ידי אף מפלגה פוליטית.
הסיבות מוסברות בכניסה זו ומתמקדות בעיקר בניצול נשים עם מעט משאבים כלכליים. עם זאת, ישנן מדינות בהן הגורם הכלכלי נמצא ברקע, ומקרים בהם אמהות פונדקאיות עושות זאת בדרך אלטרואיסטית, מתוך אהבה, בעזרה לזוג להפוך להורים ובהחלטה שלהן: מה אם אישה רוצה להיות "כלי"?
סיפורם של תמרה ולוגן
בתמונה למעלה יש לך דמות של אישה שזה עתה ילדה (לוגן, זה מימין) ועוד אחת שלוקחת את התינוק של האם, אך שלא התפתחה. זה סיפור עליו כבר דיברנו באותה תקופה, אך זה מסוכם בהסתברות הגבוהה להריון קשה מאוד מצד זה וההצעה של חברתה הטובה מ להעביר לתינוק שלה.
אין עסק שמעורב, אלא רק חברות. לתמרה נולדה בת פג, בת 25 שבועות, ובעיות רבות הקשורות לה ולמרות שהיא רצתה ללדת תינוק נוסף, הפחד להחיות את אותו הדבר שוב לא איפשר לה להחליט. לוגן הציע להחוות זאת וככה הסתיים סיפור החברות הזה בתמונה ההיא.
הסבתא שילדה את נכדה
עוד בשנת 2010 נודע לנו על אישה שהחליטה ללדת את נכדה. לאחר שבתה ילדה שני תאומים חסרי חיים ואחרי תינוקת שלישית עמה היא סבלה מהפלה, התעוררה האופציה שהיא החוותה את נכדה ובזכותה בתה יכולה להיות אם והיא סבתא.
דיברנו על משהו דומה לפני מספר חודשים, כשאישה ילדה את נכדה, בנו של בנה ההומו. ללא בן זוג, ועם רצון להיות אב שהיה לו במשך זמן רב, הוא הגשים את חלומו בזכות אמו שהשתילה ביצת תורם אנונימית המופרית בזרע של בנו.
סיפור רוקמבולסי משהו שהסתיים בכך שילדה את נכדה ובנה הופכים לאב, כמו גם תשוקתו. הילד? כבר אמרתי את זה בימיו (זו דעתי, כמובן): בזמן שיש אהבה, יש קשר טוב ובזמן שהילד מטופל היטב, השאר יכולים להיות מושלמים ברקע.
הילד הספרדי שנולד בארצות הברית
דיברנו גם על המקרה הזה בשנת 2010. זוג הומוסקסואלים ספרדים החליטו להביא תינוק לתינוקות באמצעות פונדקאות ולשם כך הם עשו שיעורי בית בארצות הברית. כאשר תרגול כזה הוא חוקי. כאן היה מעורב כסף, 65,000 $ שחולקו כדלקמן: 15,000 עורכי דין, 30,000 במרפאת הפוריות ו -20,000 לאם. להלכה (20,000) הכסף הזה נועד לכסות את ההוצאות והאי נוחות שעלולים לנבוע מהעובדה של הריון לתינוק במשך 9 חודשים.
באופן אישי, אם זה היה בכסף, אם זה היה 20,000 דולר, אני לא בטוח שעשיתי משהו כזהכי זה לא מכסה את כל מה שקשור להריון, התסמינים, חוסר העבודה, אי היכולת לטפל בילדים שלך ובכלל את כל הנוחיות הנלווים, והכל למאוחר יותר ללדת וללדת את התינוק לאנשים אחרים. נו באמת, אם אישה עושה את זה בשביל כסף, אני לא חושבת שזה שווה את זה.
נשים שרוצות לעשות את זה
אנו חיים ברגע היסטורי בו החירויות, על אף שהן עדיין מוגבלות מאוד, צומחות. לאנשים יש יותר ויותר זכויות וכל עוד החירויות הללו לא משפיעות על זכויותיהם של אנשים אחרים, צריך להיות אפשרי להחליט. מה לא בסדר אם אישה עושה זאת מרצונה החופשי?
תמיד תהיה הבעיה האתית של התינוק, זו שמשפיעה כשמדברים על הפלה וזה שעולה כאן, כשתינוק מופרד מהאם שלקחה תשעה חודשים ברחמה. זה בלתי נמנע ומהווה גורם חשוב מאוד הן להורים לעתיד והן לאישה שחייבת להיות בהריון (במציאות זו החלטה מסובכת מאוד שאסור לקחת אותה בקלילות). האם החוק צריך להיכנס להסדיר זאת, אם שני הצדדים המעורבים מסכימים?
שם אני משאיר את הדיון פתוח. בספרד, למעשה, אין, מכיוון שזה בלתי חוקי ישירות: אי אפשר לעשות זאת. אבל כשקמפיין חשוב יוצא משום מקום למנוע את הלגליזציה שלו, הגיוני שנקודת הנגד מופיעה ואומרת ההפך: זה הגוף שלי, מדוע אני לא יכול להחליט מה לעשות עם זה?
