כאשר זוג מחליט להביא ילדים לעולם, לרוב יש להם מספר אידיאלי בראש. מאז ומתמיד, וכפי שהערתי בהזדמנויות אחרות, חשבתי על זה שלושה ילדים יהיה אידיאלי במקרה שלי ובעיקרון שתמיד הייתה המטרה.
ישנם במקום זוגות אחרים שפשוט עוברים בדרך כזו או אחרת ככל שעובר הזמן. יש להם ילד ומחכים לראות מה יש לחיים ואיך הם לוקחים את זה כדי להחליט לקבל שנייה. אולי יש להם את השני ואז מחליטים לחכות לזמן שיעבור כדי לקחת את הבחירה של צד שלישי או לא.
אני חוזר אלי להסביר שיש לי עכשיו שני ילדים בני חמש ושנתיים, וזה מתחיל להיות הזמן לבחור האם להביא ילד נוסף או לא, יותר אם אני מחשיב שמרים, אשתי, ציינה את השלושים כמועד האחרון שלה להיות אם (ועומדת איתם השנה).
יש לך ילד נוסף?
איזו דילמה. אני כבר אומר שתמיד חשבתי שיהיו לי שלוש, אבל עכשיו יש לי ספקות ואני לא יכול להחליט. אני לא רוצה למהר וזה הגיוני שקשה להבהיר, כי זו החלטה שתשפיע על חיי המשפחה שלנו לנצח.
מצד אחד אני מסתכל על כולם ואני מרגיש שמישהו חסר (הילד השלישי שתמיד דמיינתי). עוד קצת מתנופף בבית, תינוק שמגיע לחלוק משחקים ודיונים עם ג'ון וארן שמשחקים המון, אך גם דנים הרבה, זה שעוזר לאיזון לאזן ולחוסר איזון וזה שגורם לנו להרגיש מלאים כהורים , בלי התחושה ההיא של "טוב, הייתי ילדה אחרת".
עם זאת, מצד שני, העובדה שארן כבר חדל להיות תינוק מעניקה חופש קשה לסרב. החורף וההצטננות דחפו אותנו קצת בבית, אך בסתיו ומאז אנחנו נהנים מאוד יחד לעשות פעילויות רבות. הלכנו למוזיאונים, לתיאטרון ולפעילויות המיועדות לילדים (אם כי עין, בסבלנות אפשר לעשות גם עם תינוק) ומעל הכל הייתה לנו היכולת להציע זמן לשניהם כמעט באותה מידה: בעוד ארן היה יותר תינוקי, הוא נזקק ליותר טיפול ויותר זמן וג'ון התרגל לשחק יותר זמן לבד (וזה גם לא רע), אם כי לפעמים ביקש את הנוכחות שלנו כשאנחנו יכולים פחות לטפל בו.
עכשיו יש יותר פעמים להקדיש לשניהם וגם יותר זמן להתמסר. מרים חידשה איזה תחביב שהיה לי שם בחוץ ואני מתחילה להחמיץ לצאת לריצה ולשחק ספורט (הגוף שלי בתהליך חמצון מתחיל גם לטעון אותי), כמו גם שיש לי זמן לקחת ספר ולקרוא אותו בשקט, לדוגמה, לא עשיתי את זה במשך שנים. זה לא שכל זה הולך לעשות את זה עכשיו, כי בין לעשות ספורט למשל, לבין להיות עם ילדיי אני תמיד בוחר אחרון אחרון, אבל כשארן מתחיל את הלימודים יהיה זמן לזה.
במקרה של לידת ילד נוסף, כל זה יוארך לשלוש שנים נוספות וגם גם ג'ון וגם ארן יצטרכו לבלות קצת שנה או שנתיים בקנה אחד עם צרכי התינוק, זה לא שזה משהו רציני (אני מעיד שאני בחדר של שישה אחים), אלא שזו עדיין סיבה לשקול.
מרחב וכסף
מצד שני יש לנו דירת שלושה חדרים שמתחילה להיכנס למצב ברור של רווי רב. אני תומך בקריאת הסיור "חרא ביריד" (עצמנו מבצעים ניקיון היסטורי), אבל נראה שאיש לא תומך בי. אנו נמצאים בנקודה בה אני כבר לא יודע איפה לשים דברים. לא נותרו מגירות, לא נותרו חללים ונראה כי הפיתרון היחיד הוא לקיים את קירות הארונות, לגמד את חלל המגורים.
כעת, כשאירן בן שנתיים, אנו מתחילים לפרוש צעצועי תינוקות ובגדי תינוקות. זה הופך צעצועים מתאימים המיועדים לגילאים מתקדמים יותר, כלומר, שמתאימים לאלה של ג'ון, שהוא כבר בן חמש, וגם בגדים של ג'ון, מכיוון שארן, פחות או יותר, יורש כמה דברים (רבים) קטנים.
כל זה אומר ללדת ילד נוסף פירושו לשמור על בגדי תינוקות וצעצועים לתינוק ולהגביל מקום לדברים אחרים. מצד שני, אנחנו אוספים עם שני ילדים ולמרות שיש צד שלישי, אני לא יכול לדמיין איך היינו עושים את זה. זה נכון גם שאני חושב לשים תינוק עכשיו וזה לא אמיתי, כי בין מה שאתה לובש ונולד שנה (מינימום) יכול לעבור בצורה מושלמת ובאותה תקופה הרבה דברים יכולים לקרות.
בכל מקרה, נושא החלל אינו מכריע מדי, כי אני אומר, ניקיון סיור, משא ומתן מדי פעם ומרחב נעשה בכל מקום.
דבר נוסף הוא הנושא הכלכלי. בהחלטה משלו החלטנו להסתדר בלי העבודה של אחד מהשניים, במקרה זה של מרים, להיות נוכחת השנים הראשונות של ילדינו. הסתגלנו לזה והצלחנו לספוג עונות רעות על ידי הגבלת ההוצאות בצורה פעילה מאוד "עד להודעה חדשה". כשהמצב השתפר, הרחבנו מעט את השרוול ונתנו לעצמנו גחמה (למשל לאכול בחוץ או לקנות משהו).
שיהיה בן אחר יגדיל את ההוצאות. כתינוק אין הרבה בעיות, מכיוון שיש המון בגדים, יש לנו את הטיולון ללא דופי (וכנראה שהיה ממשיך להיות לילד רביעי או חמישי, מכל מה שמעט משמש) והיה שותה חלב אם כמו אחיו. עם זאת, ככל שהוצאה זו גדלה, היא תגדל בספרים, צעצועים, בגדים, אוכל וכו '.
מרים תמיד תוכל לחזור לעבודה, אבל עם המצב כפי שהוא נראה שאתה צריך להודות בכל בוקר על המשך העבודה, אתה לא יודע אם לקבל את המשכורת ההיפותטית הזו או לא.
אין ילד נוסף
אני לא יודע מה יקרה. אולי אם הייתי מקבל את ההחלטה לא להביא ילד נוסף, הייתי נרגע ופשוט מקדיש את עצמי לשים את הגוף והנפש ליהנות (וגם) מהילדים שלי. אולי במקום זאת הייתי רואה את ילדי גדלים מהר (כי הם גדלים) ו הייתי מתחיל לקבל את ההרגשה הזו שכבר הערתי שאני חסר מישהו, עוד פרצוף סמיילי, עוד "mamón" קטן (ככה קוראים להם), מקור נוסף לבעיות וכאבי ראש כמעט מתמשכים, אבל סיבה נוספת לשמוח.
בכל מקרה, במוקדם או במאוחר נצטרך להחליט. אם אני עדיין כאן, ב תינוקות ועודתגלו כמובן על הרזולוציה. בינתיים, תגיד לי אם השאלה הזו מסביב לך בראש. אתה חושב שיש לך ילד נוסף?
תמונות | ארמנדו בסטידה
בתינוקות ועוד | המספר האידיאלי של הילדים כיום הוא שניים, כמה ילדים חייבים להוליד היום? כמה ילדים הייתם צריכים אם היה לכם יותר כסף? אליאס אדסרה: "להביא ילדים רבים זה סמל סטטוס", ללדת ילד אחד בלבד
