אם אנחנו רוצים לגדל את ילדינו בלי להזדקק לקצפת, צעקות או לחיים מגיע זמן שאנחנו צריכים ייעוץ, כלים קונקרטיים וטכניקות שימושיות שאפשר ללכת אליו.
יש שאלה ראשונה שאם נשאל אותה תיתן לנו את המפתח לשליטה. למדנו להכיר בכעס שבדרך כלל מקדים את הלחי ואובדן השליטה העצמית. יחד עם זה נוכל להתחיל במשהו פשוט, כלומר כעס מוכר, להיות מודעים לכך שמעולם לא ייתן נפיץ שזז מעולם.
לעולם אל תלעיס חם
גם מי שמגן על הלחי בזמן בדרך כלל לא מכה אותו כעבור זמן מה, הוא בא אליו יותר מאשר כאמצעי חינוכי כשסתם מילוט לכעסם, פחד מפני סכנה או בושה בגלל שנצפתים בזמן בו הילד מתנהג בצורה לא נכונה על פי הכללים.
אפשרי לכולם לבצע את התרגיל הזה. הדרך לדעת אם לחי כדאי או שהיא הדרך הטובה ביותר לפעול על בעיית ההתנהגות היא אל תתן את זה חם. תן לזמן, שעה בערך, ואז להרהר בסיבות לביצועיו של הילד ואל תחושותיו וכעסנו, החליטו אם אנו נותנים זאת על ידי כך ליידע את הילד על מה אנו הולכים לעשות ומה אנו רוצים להשיג עם זה.
פרסוםבוודאי נגלה שאיננו מסוגלים לעשות זאת לאחר הרהור וגם הסבירו לבנו, בלי לצעוק או לכעוס, שללחיים שאנחנו מתכננים לתת לו יש סיבות מבוססות. הלחי, כשלא חם לנו, היא כבר לא יוצאת. לכן נגלה שהלחי היא תוצאה של כעס ולא רצון אמיתי ללמד את בננו דבר.
ובטח אז נתעקש לא לתת לו שוט שנושא על ידי אובדן שליטהכי זה מתנגש בכל מה שאנחנו רוצים ללמד אותם בצורה עקבית.
לילדים זכות לא פחות ממבוגרים להתייחס אליהם בכבוד
זכור זאת לילד יש זכות גדולה ככל מבוגר להתייחס אליו בכבוד זה חשוב, אבל להשתכנע בכך הוא רק הצעד הראשון ללמוד לפעול בדרך זו. גידול ללא שוט אינו דבר בלתי אפשרי, אך עלינו ללמוד אם החוויה שלנו כילדים ומה שאנו רואים בסביבה אינה מגיבה למושגים אלה.
הייתי הולך רחוק יותר. אצל מבוגר אנו יכולים אפילו להרשות לעצמנו לאבד שליטה ולהגיע לחוסר כבוד. למבוגר האחר יהיו האלמנטים הרגשיים, המילוליים והאינטלקטואליים העומדים בפני מה שקרה. וגם למבוגר השני יש אפשרות להגן או אפילו להפסיק להתמודד איתנו. בנוסף, המבוגר עבר אימון שאינו תלוי לחלוטין ובאופן מוחלט בטיפול ובחוות דעתנו לבנות את דמותו של עצמו. וזה גם לא תלוי בנו בכל מהותית.
עם הילד זה שונה. ילדינו תלויים בנו לחיות, לשרוד וגם לחנך, לקבל מודלים התנהגותיים וללמוד להבין, לאהוב ולכבד את עצמם. זו הסיבה שהדרך בה אנו מתייחסים אליהם חשובה במיוחד, חיונית להתפתחותם וגורמת לנו להיות אחריות עצומה.
טכניקות ליום יום
פעמים רבות הפיצוץ מגיע כשהילד בוכה, זורק דברים על הרצפה, מתלונן, נלחץ או צועק ומבקש משהו. אנו נוטים להיות עייפים ומומים. כדי להימנע מכך, זיהו את תסמיני הכעס, אנו יכולים להשתמש בכמה טריקים קלים לשבור את הרגע בו הזעם הזה עולה בגרון. והם מורכבים משבירת המצב, שינויו, יצירת מצב חדש בו לא נכעס.
כמה טכניקות יומיומיות שעובדות הם קצת אבסורדיים אבל מאוד יעילים: התחלנו לרקוד, לזרוק את עצמנו על הרצפה כדי לגרום לקרוקט להתגלגל, לקחת אותה לזרועותי ולעשות פרצוף או חיוך, אפילו לשיר, יש כמה אפשרויות פשוטות שנוכל לנסות להשתמש בהן כדי לשלוט בכעס ולתת לנו כמה שניות של חופש ברגע שזה ייעשה, הכעס יהיה שוכך ונוכל לנהוג אחרת.
לשנות את הבמה, להירגע במקלחת או בכמה נשימות, להכות בכרית, ללכת לחדר אחר להכות שם בשתי צעקות, לבקש מהזוג לקחת את מושכות הטיפול בילדים לרגע ולהשאיר כמה דקות, הם כמה שיטות יעילות מאוד ששוברות את הרגע בו הכעס שולט בנו ומשאיר לנו מספיק אוויר בכדי להתמודד שוב עם המצב מנקודת מבט אחרת.
ספירה של עד עשר וצרחות טובעות את ראשנו על הכרית או על הזרוע שלנו הן טכניקות השולטות בכעסים ואנחנו יכולים להשתמש בכל פעם שאנו מרגישים שהסימפטומים הגופניים של התקדמותה מוצגים. למרות שזה משהו פשוט מאוד השימוש בו יעיל.
יש כאלה טכניקות משהו מורחב יותר, זמין לכולם, שנוכל להשתמש בו ברוב המצבים היומיומיים, להתאים אותם לכל מקרה ולכל אדם. לפני שאנו מאבדים שליטה ונותנים לחי, טרטור או צעקה, ניתן לעשות דברים רבים שיגרמו לרגע של זעם לקרות ואינם יכולים עוד לשלוט בנו. אנו נסתכל עליהם בנושאים הבאים כדי להציע לכם משאבים וכלים מעשיים בכדי להיות מסוגלים ללמוד להתרבות בלי להקציף.
