אנחנו עדיין כמעט מעכלים מה זה בריונות ברשת ומה המשמעות כאשר החששות שלנו מורחבים באמצעות צורה חדשה של בריונות ברשת: משך המשתרע גם בקרב ילדים בגיל שעדיין מפתיע אותנו ומדאיג אותנו יותר.
ילדים בני 7 חולקים תמונות מפורשות מינית, על מה אנחנו מדברים?
הנתונים הם מסקר שנערך לפני מספר חודשים בין מורים בריטים לקורסים המקבילים לשלב החינוך היסודי בארצנו לבין הנתונים, הם פשוט מצמררים.
אנחנו מדברים על ילדים עד 7 שנים מחליפים תמונות מפורשות מינית, דבר שכבר נפוץ מאוד לצערנו בקרב תלמידים בגילאי 13 עד 16 אבל 7 שנים? למה?
כ -1,300 מורים התבקשו לסקר זה וכן, הרוב המכריע הכיר בכך שהם מודעים למגמה זו בדרך זו או אחרת בקרב תלמידיהם.
נדמה כי הביצועים בבריטניה נוכח נתונים אלה, הרוכשים ממדים של מזיקים, זוהי מגיפה שלשלטונות אין שום מרפא או ידע להתגבר עליהם, כך ניתן לראות מתגובות המורים הבריטי .
ומה שמדאיג יותר, הגיל בו ההטרדה הזו מתחילה לסבול ירד בכאב, 13% מהמקרים שידועים בסביבת משקעים בבריטניה מתרחשים כבר בקרב ילדים בין 7 ל -10 שנים.
הילדות נמשכת פחות והמורים הבריטים חשים חסרי אונים אל מול התופעה החברתית החדשה הזו.
תמימות מסוכנת
ילדים, כי עם שבע ושמונה שנים אין ספק שאנחנו מדברים על בנות ובנים, הם לוקחים selfies עירומים או מצלמים בגידות של בני גילם בשירותים, הם כבר תכופים מדי.
כמו ההתפשטות דרך הרשתות החברתיות של ההתנסויות המיניות הראשונות בגיל ההתבגרות או חלקן בגיל ההתבגרות.
סיקסטינג חושף קטינים להטרדות של חבריהם לכיתה, זה נכון אבל מה יותר גרוע, מציבה ילדים ביעד להתעללות מינית אפשרית, משהו שהם כמובן לא מודעים אליו.
הוא אולי הצורה הכואבת ביותר של הטרדה דיגיטלית לילדים, אלה תמונות אינטימיות המלוות בהערות מכחישות, משפילות ומעליבות.
סיפורים יש אלפים, כמו של ילדה שמסכימה לצאת עם חבר לכיתה בפרט רק על ידי צילום תמונה של איברי המין שלה ושיתוף עם חברים משותפים או ילדה אחרת שבבורות מסכימה לשלוח סלפי עירום לסנאפצ'ט מתוך אמונה שהתמונה הזו הוא עמד להיעלם תוך מספר שניות, אך ממנה צילם חבר כיתה מבית הספר שלו והפיץ אותה ברחבי בית הספר שלו.
המקרים לרוע המזל הם רבים, יותר משאנחנו מדמיינים כמבוגרים, כהורים ובעיקר רבים יותר מאלה שמנוהלים על ידי הרשויות המוסמכות, יותר ממה שהם צריכים בכל מקרה.
דווח ומנע
כל הרמות העובדות עבור ילדים בבריטניה, החל מאגודות למורים עצמן, עודדו דווח על מקרים של הטרדה והתעללות הקשורים לסביבת טקסטורים מכיוון שלא עשה זאת, רבים מהילדים שנפגעו או מכירים אותו בגלל שחבריו סובלים, עשויים לחשוב שמדובר בתרגול שהוא חלק מחיי היומיום שלהם ואינו כך.
הרשתות החברתיות אינן רעות מעצמן, אבל כמו שאנחנו לא שמות את ילדינו מאחורי ההגה, לנהוג במכונית אם הם לא בגיל הנכון או שאין להם את רישיון הנהיגה מדוע איננו מציעים להם אותה חינוך, אותה דרישה של התבגרות וידע, לקיים אינטראקציה דרך רשתות חברתיות?
