צפיתי בסרטון יוטיוב אתמול וכפרסום לפני הסרטון הופעתי את הסרטון הזה שאני מביא היום. ברגע שאני מתחיל הילד נשמע בוכה, וכמובן, כשראיתי תינוק בוכה נשארתי לראות את הסצינה.
זוהי פרסומת של חברת DTAC, מפעילת טלפונים ניידים שמבקשת להציג את הצד האנושי והעדין ביותר שלה עם ההודעה הזו. תחת הסיסמה "הטכנולוגיה לעולם לא תחליף אהבה" הם מציגים את הפרסום הזה שכפי שאתה רואה אותה, אתה חושב שזה של "ולמה הם ציפו?".
וזה שהסרטון, שמתיימר להיות כל רוך, הוא חלוף ושניות של השניות במחשבה "קח את זה ... קח את זה ... קח את זה ... קח את זה לזמן ארור!". בעיקרון, מכיוון שאני מתקשה להאמין שמישהו איטי כל כך ברפלקסים או ברגשות עד שהילד בוכה ולא יתפוס אותו. הדבר הראשון שעולה בראש הוא להתקשר לאם לראות מה עליה לעשות? איך?
בסוף הוא לוקח את התינוק, כאילו זו הפעם הראשונה, כאילו פחדתי שזה ישברואז מגיע הרגש והרוך שהיוצרים ציפו להראות. הכל מבוסס על משהו פשוט כמו "הילד בוכה - הוא נתפס". והאם התרגשה, בוכה, הכל בגלל שהיא לוקחת אותה בזרועותיה והילד נרגע. נו באמת, אנו מציגים את סצנת האב המחפש פתרונות כמו רגיל, כשהרגיל הוא האחר, לתפוס אותו.
האם באמת יש אנשים מנותקים כל כך?
אני יודע שזו מודעה. אני יודע שהמודעות לא תמיד משקפות מציאות מוחשית. אבל אני גם יודע את זה זה אולי נכון. אני לא יודע כמה הורים יש, אבל אני יודע שיש הורים כאלה. ראיתי אותם. וגרוע מזה. המודעה תופסת את התינוק, הוא דואג לגרום לילד להירגע. אחרים אפילו לא מגיעים לזה: "אתה בוכה? תשתקי ...".
זה נכון. טכנולוגיה לעולם לא תספק אהבה. הבעיה היא שלפעמים אין אהבה ואין טכנולוגיה. אבל היי, חושב על הורים שאכפת להם מילדיהם, אני לא יכול להבין שהם לא בוחרים בהחלטה הקלה ביותר: להרגיע אותו בזרועותיו.
מה יתרגל לזרועות? אה, אוקיי ... (בואו נהיה סרקסטיים) כי נתנו לו לבכות אז, עדיף להתרגל לזה לבכות ולסבול לבד תנו לו להתרגל להיות רגועים ומאושרים איתנו, הוריו.
וידאו | יוטיוב
בתינוקות ועוד | אסטוויל וחברה: בכי התינוק הוא הרעש הכי בלתי נסבל שקיים, מה המשפחה שלי אומרת לי שהילד תמיד רוצה להיות בזרועותיי כי בימים הראשונים לקחתי את זה יותר מדי, למה התינוק שלי בוכה ומה אני יכול לעשות כדי להרגיע אותו?
