"כמה חיים לא הוגנים", אנחנו תמיד אומרים לעצמנו שאנחנו שומעים סיפורים כמו זה שאני אגיד לך היום, אם לא דברים גרועים יותר. לפני כמה ימים נפטרה אליזבת ג'ויס, בת 36, כמה שבועות לאחר היותי אם, קורבן לסרטן איתו הוא נאבק במשך שנים.
הסיפור הוא חדשות כיוון שבמהלך ההיריון, וברגע שילדה, צולמו סצנות קטנות מחייה כדי להפוך את הסרט התיעודי "40 שבועות" מאת כריסטופר הנזה, שיסביר את זה אם זו החליטה להפסיק את הטיפול בסרטן כדי להמשיך בהיריון.
הכל התחיל לפני מספר שנים, כשאליזבת ידעה, אחרי שנתיים של מערכת יחסים עם בן זוגה, מקס, שהיא חולה בסרטן. הוא החליט שהוא לא רוצה להילחם, שהוא לא רוצה לסבול ושהוא יקבל את כל מה שבא. עם זאת, מקס נתן לה סיבה לחיות, בבקשה לנישואין, והיא הסכימה להיות סרטן.
הם התחתנו, נראה כי סרטן הריאות מחודש ובביקורת שלאחר מכן הם קיבלו שתי חדשות בבת אחת, עם תוכן רגשי שונה מאוד. יחד עם זאת הם ידעו שאליזבת הייתי בהריון ומה הגידול התחלל.
המנתחים פעלו בה, אך היא נאלצה לעבור יותר בקרות וכימותרפיה כדי להמשיך בטיפול בסרטן ובאותה עת, באותה פרשת דרכים, היא החליטה לוותר על הכל: היא ויתרה על כל בדיקות או טיפולים שעלולים לפגוע בבריאות התינוק שלה.
בינואר, הרופאים ראו שהסרטן מתפשט כל כך מהר, כי היה צריך לקבל החלטה. הילדה תצטרך להקדיש מספר שבועות לאשפוז, לבוא מוקדם, אך בניתוח קיסרי באותו זמן יכולה להתחיל לטפל באם ויש סיכוי לשרוד. כך נולדה לילי אן ג'ויס, ילדה בבריאות מושלמת.
אליזבת פתחה בקטטה, עברה את הטיפולים ועשתה כמיטב יכולתה לחיות. הוא עשה זאת עד הסוף, בגלל שהה עם בתו ככל יכולתו, אך הסרטן היה כל כך נפוץ עד ששישה שבועות אחר כך, בתחילת החודש שעבר, הוא נפטר.
מקס, בן זוגו, פרסם ביוטיוב סרטון עם כמה תמונות של כולם, עם מוזיקה, ועם המשפט הקצר היחיד, אך תמציתי, "לא מספיק זמן". אני משאיר לך את הסרטון:
הסרט הדוקומנטרי "40 שבועות" יספר לנו את סיפורם של הזוג הזה ובתם ובנוסף, האב פתח בקמפיין לגיוס כספים לתמיכה של בתו לילי, למקרה שמישהו ירצה לשתף פעולה.
