אנו נמשיך היום לחקור את מיניותם הבריאה של הילד ואת התגובות שיש לנו כאשר אנו רואים שילדינו מתחילים בחקירה עצמית. ראיינו, בהזדמנות זו, את הפסיכולוגית דיאנה סאנצ'ס, שתוכלו להכיר טוב יותר בעמוד המקצועי שלה וגם לקרוא את הראיון שתינוקות כבר ערכו ועוד על היפר-מיניות של בנות.
דיאנה סאנצ'ס היא אם לשני ילדים, פסיכותרפיסטית, פסיכולוגית לפני-לידת וסקסולוגית, היא תסביר לנו את החזון שלה על תהליך מיניות הילד ותעזור לנו להבין אותה טוב יותר ולפעול בלי לדאוג אם בננו "נוגע".
איך היית מגדיר מיניות ילדים?
מיניות בילדים איננה אירוע מבודד מחיי האדם. אנחנו יצורים מיניים מלידה ועד מוות. זו הסיבה שכשמדברים על מיניות בילדים אסור לפחד, מכיוון שמדובר בתהליך טבעי, בדיוק כמו שהילד מתחיל להתנסות קודם בפה, אחר כך במגע, דרך עורו, איברי המין שלו. הם לא היו הולכים להיות פחות.
האם ילדים מאוננים?
אוננות בילדים היא נושא שיוצר אצל ההורים רגשות מנוגדים מאוד, לפעמים אפילו חרדה ופחד, מבלי לדעת כיצד להגיב. אבל אוננות ילדים היא חלק מהתפתחותה האבולוציונית. חשוב מאוד גם שנדע כי בהתאם לאופן בו ההורים מגיבים לעובדה זו, ילדים ייצרו סכמות קוגניטיביות, או סכמות נפשיות, שיכולות להשפיע על הקשר שלהם עם מיניות בבגרותם.
אך האם ניתן להשוות בין חקר איברי המין לאוננות אצל מבוגרים?
אוננות בילדים, מתעוררת בדרך אחרת, ללא אותה משמעות שיש לאוננות בקרב בני נוער או מבוגרים.
עבור ילדים זו תגלית, הם בדרך כלל מגלים את זה עם חקר עצמי, כשאנחנו משאירים אותם ללא חיתול, והם כבר סקרנים לגעת זה בזה, ובגלל גופם הם מבינים בטעות שאם הם נוגעים שם, יש להם תחושות נעימות. וזה משהו מאוד חשוב עבורם. הם מבינים שלפני פעולה שלהם, יש תגובה נעימה. זה גורם להם לחזור על כך ולעיתים אף לחפש הקלה מחרדותיהם באמצעות נגיעה.
כיצד על ההורים להגיב?
מבוגרים, אל לנו לפחד מסוג זה של התנהגות, המתרחשים אינם מנבא או מעידים על בעיה כלשהי, הם חלק מהתפתחותו.
אמנם זה נכון, עלינו להסביר שאם הם אוהבים את זה, הם טובים יותר כשהם בבית ובבדם, מכיוון שזה משהו פרטי, שהם יכולים ליהנות מגופם ברגעי אינטימיות, מכיוון שזה דבר שאנחנו לא עושים בנוכחות של אחרים. כמו כן, חשוב מאוד שהתגובה המילולית תהיה בקנה אחד עם ההודעות הלא מילוליות, לא נוכל לומר לך ששום דבר לא קורה, אלא במקום זאת יש הבעת פנים שמצביעה על פסילה, או לכסות אותה באופן כפייתי. אל תשכח כי אנו מותנים במערכת היחסים שלך עם מיניות בעתיד.
האם יש לילדים זקפות?
זה די נורמלי שלילדים יש זקפות עוד לפני הלידה, זקפות כבר נרשמו ברחם האם וזה אומר שהם כבר חווים הנאה.
האם אם כן, זה נורמלי שבני נוער מאוננים?
אצל ילדים זה ברור, וזה נחשב לנורמלי שמתבגרים מאוננים, כחלק מהידע העצמי שלהם, זה אפילו קשור ל"גבריות ", אם כי התרבות שלנו להשפעות דתיות ומוסריות ניסתה במשך מאות שנים לצמצם את הדחפים הללו. בלי הצלחה רבה אגב.
האם עלינו לנהוג אחרת עם בנות?
אצל נשים המגבלה המוסרית והתרבותית הייתה חזקה עוד יותר. בל נשכח כי במהלך המאה שעברה לא הייתה לנשים זכות ליהנות ממין, שהיה אך ורק עם פונקציה של רבייה. בזכות ההתקדמות שנעשתה במאה העשרים, נשים קיבלו קרקע ואנחנו יכולים לדבר על המיניות שלנו כחלק מחיינו. ובנות, הן גם מרגישות הנאה כשהן נוגעות זו בזו, עלינו להיות קשובות אליהן, ולהיזהר יותר כדי שהן יבינו את החשיבות, שהגוף שלהן הוא שלהם, ואף אחד אחר, ושהן לא צריכות להפסיק לחקור את עצמן, אלא אם הקפידו לא לעשות זאת בהקשרים לא הולמים.
מה אנחנו יכולים להסביר לילדים?
אנחנו לא מתכוונים לדבר עם ילד או ילדה בת 6 על "יחסי מין". אך אנו יכולים להסביר את חלקי גופו, את בני המין השני, ולהסביר שגופו נפלא ועובד טוב מאוד. כמו גם לפתור את הספקות שלך, בכל פעם שאתה שואל אותנו שאלות, עדיף לענות עליהן באופן טבעי, ללא טאבו או פחדים.
הם פתוחים יותר ממה שאנחנו חושבים, והם נטמעים באופן הרבה יותר טבעי וללא פחד ממה שאנחנו חושבים.
אנו מודים הפסיכולוגית דיאנה סאנצ'ס את הראיון שהיא העבירה לתינוקות ועוד ואנחנו מקווים שזה עזר לך להבין טוב יותר את המציאות ש ילדים חוקרים את עצמם במיניותם וזה בריא ונורמלי להם לעשות זאת.
