להורים מלאי חיבה ותקשורת יש פחות סיכון ללדת ילדים שמציקים לבני גילם

אני יודע שעל ידי קריאת הכותרת תחשבו ש"ובכן כמובן ", ש"איזה טריזם" או דברים דומים. אני גם חושב שזה מופרך להקדיש זמן ומשאבים לביצוע מחקרים שמדגימים משהו כה הגיוני. עם זאת, מכיוון שהדבר הרגיל הוא לחשוב שכשאתה נותן הרבה אהבה, הרבה פינוק, הרבה נשיקות והרבה דיאלוג לילד, מה שאתה משיג הוא שהילד בסופו של דבר להיות מאוד תלוי, מאוד מתחשב שהעולם שייך לו וב תוצאה מסורה מאוד להמשיך להשיג את מבוקשך, בכל מקום ובכל זאת, אני מאמין שבסופו של דבר יהיה מועיל לחקור כדי להדגים את הברור מאליו.

בארצות הברית יש להם בעיה קשה עם בריונות, עד 15% מהילדים נחשבים לסובלים. ילדים ומתבגרים רבים בין 10-17 שנים מתנכלים ומערערים את בני גילם, צוחקים עליהם, משפילים אותם ומאלצים אותם לעשות דברים שהם לא רוצים. בחיפוש אחר גורם הגורם לה, או סיבה שיכולה למנוע אותה, נבדקו הנתונים של הסקר הלאומי לבריאות הילד שנערך בשנת 2007, והם ראו ש הורים מלאי חיבה ותקשורת שמכירים את חבריהם ועוזרים להם לנושאים בבית הספר הם פחות בסיכון ללדת ילדים.

הסקר המדובר השיג נתונים של יותר מ- 45,000 ילדים, כך שהיה מקור נתונים לא יסולא בפז לעשות זאת ומחקרים אחרים. בזה שפורסם במגזין כתב העת האמריקאי לבריאות הציבורהם גם ראו שילדים שחורים, ממוצא לטיני, עם מעט משאבים כספיים או בעיות רגשיות, התפתחות או התנהגות, היו בעלי סיכוי גבוה יותר להטריד את בני גילם.

בנוסף, נראה כי ילדיהם של הורים שכעסו על ילדיהם, אלה של אמהות הסובלות מבעיות נפשיות או אותם הורים שחשבו שהם בעייתיים היו יותר עוקבים.

ואז, החוקרים הקדישו עצמם להשוואה בין ילדים שמעצבנים את בני גילם עם אלה שלא, והם ראו את הילדים שכולנו נרצה כילדים הם סיימו את המשימות שלהם, היו יותר אחראיים והיו להם הורים שדיברו איתם ואשר הכירו גם את חבריהם.

מחברי המחקר הסבירו זאת באופן הבא:

רמה גבוהה של מעורבות הורית ותקשורת עם ילדים נקשרה לסיכוי נמוך יותר להתנכלויות ... הערכות תכנית מבוססות בית ספר המבקשות מעורבות הורית הראו כי השתתפות כזו יכולה להיות מרכיב חיוני של התערבויות יעילות, אך לעיתים קרובות זה קשה ליישום.

כן, אם יש צורך ליישם אותו, זה מיושם, וכן, אם יש צורך לגרום להורים להיות מעורבים יותר בטיפול בילדיהם, זה נעשה, או לפחות הוא מנסה. נכון שכשילד כבר בן 10 ומעלה, אם הוריהם לא הקדישו הרבה להשגת יחסי אמון ותקשורת בריאה עם ילדם, הם יתקשו לשנות את תפקוד המשפחה.

אבל היי אף פעם לא מאוחר מדי אם האושר טובומספיק להציע לך את זה כדי שהילדים, שבסופו של דבר מה שהם הכי צריכים זה שנהיה איתם ומבחינתם, גם הם יתחילו להשתנות ולהשאיר מאחור את אותה התנהגות שמבקשת להשפיל וללעג לשים אחרים כך שיישארו, על ידי את הכוח, ברמה גבוהה יותר, שהם לא השיגו בבית כי הם יצאו עם הערכה עצמית מאוד נגיעה.