במשך שנים רבות רחצה לאחר הלידה הייתה נוהג נפוץ בבתי חולים ליולדות. הסיבה הייתה, בטח, להסיר את הוורניקס קאסוזה ואת שרידי השהות ברחם, כהתחלה מאפס. עם זאת, נראה כי אין ממהר לרחוץ אותם וכי במובן מסוים, אולי אפילו מועיל לא לעשות זאת מסיבות של טמפרטורה ורווחה.
כבר לפני מספר חודשים אווה סיפרה לנו על קמפיין שמטרתו לשמור על ורניקס הילדים למשך מספר שעות לאחר הלידה. היום נתעמק מעט בנושא כדי להסביר את הסיבות האחרות מדוע הוחלט תפסיק לרחוץ תינוקות בלידתם.
מה היתרון של רחצה של תינוקות?
היתרון היחיד של רחצה של תינוקות בלידתם הוא זה של השאר אותם נקיים וניתנים להציג. תינוק מלא בחומר שומני ודביק ואפילו עם כתמי דם יבש ושיער מודבק הוא במבט ראשון תינוק מעט רשלני (לא שהוא, זו התחושה שהוא מייצר) וכולנו אוהבים אותו כשאנו רואים ילדים עם עור לבן, רך ומשיי, שיער נקי ומריח את התינוק.
הבעיה היא שנדמה שזה היתרון היחיד ולמעשה זה שטחי למדי מבחינת המושג, מכיוון דמות התינוק יכולה לחכות מעט ומבחינת הבריאות זה לא מרמז על שום יתרון.
מצד שני, יש לו חסרונות אפשריים, כמו אובדן הטמפרטורה שמתרחש בעת הרטבתו והפרדת האם בכל פעם שהמומלץ ביותר הוא לא להפריד ביניהם, אלא להשאיר אותם במגע עור-לעור.
מה היתרון בכך שלא לרחוץ אותם?
כמו שרק אמרתי, לא רחצה עוזרת הימנע מאובדן חום הגוף וזה עוזר לאם והתינוק לא לאבד קשר בין עור לעור בכל עת, מה שמועיל כל כך הן בביסוס ההנקה והן בכדי להמשיך עם הקשר ששניהם יוצרים ביום בו מבחן ההיריון נראה חיובי.
מצד שני, למרות שההשפעה או הפונקציה של ורניקס לא ידועה, ידוע שבמקרה של אי רחיצת התינוק, עורו בסופו של דבר סופג אותו. זה חושד שזה יכול להשפיע לטובה על העור, אולי לחות ולעזור להגן עליו מפני זיהומים ואובדן הטמפרטורה.
מכיוון שאין שום התווית נגד לא לרחוץ אותם, עדיף לחכות לרחצה.
מה אם ההורים רוצים להתרחץ?
יכול להיות שקורים מסוימים מבקשים את האמבטיה של התינוק. במקרה זה האידיאל הוא להסביר את המומלצים חכה לרגע בו התינוק נחשב יציב מבחינה תרמית, וברגע שעבר הזמן המינימלי המומלץ בעור מגע לעור (בדרך כלל עד לצילום הראשון)
