השינויים שבאו מחינוך לאזרחות ראשית בשנת 2012 ואילך

הצו המלכותי שפורסם זה עתה ב- BOE משנה את נושא החינוך לאזרחות בשנת הלימודים 2012 ואילך. זהו שינוי בחוק שפורסם בשנת 2006. אני מתכוון להתייחס באופן ספציפי לחינוך היסודי למרות שהשינוי לחינוך העל יסודי מוזכר גם ב- BOE.

וזה בזה חינוך יסודי, אומר ה- BOE, ילדים נמצאים בעמדה להתחיל השתתפות דמוקרטית פעילה במרכז החינוכי ובקהילה שלהם ולהתייחס למחקר המפורש של החוקה הספרדית וזכויות האדם ואופייה האוניברסאלי. בגיל זה הם גם מסוגלים לשקף השתייכותם לאומה, לאזור, לעירייה ולשכונה, תוך היותם חלק מחברה גלובלית.

הוועדה ממשיכה לומר כי גישות מתודולוגיות חייבות, אפוא, לקדם את הרצון לדעת, הכרת הנורמות החוקיות ותקנות דו קיום של בתי ספר, תפקוד תקין של מוסדות פוליטיים חוקתיים, הצורך ב אתיקה בכיוון של ענייני ציבור ורוח שיפור עצמי ושיפור החברה.

ה הנושא מורכב משלושה בלוקים הכוללים:

גוש 1. היחסים האישיים והבינאישיים והחברתיים.

  • אוטונומיה, רצון, הערכה עצמית ואחריות.
  • כבוד האדם זכויות אדם וזכויות ילדים. יחסים בין זכויות וחובות. האוניברסליות של זכויות האדם.
  • אי-אפליה על בסיס לידה, גזע, מין, דת, דעה או כל תנאי או נסיבה אישית או חברתית אחרת.
  • שוויון זכויות גברים ונשים בכל התחומים ובמיוחד במשפחה ובעולם העבודה והחברתי, תוך קידום האחריות המשותפת של נשים וגברים. למדו לשתף עבודות בית וטיפול משפחתי.
  • הכרה באחרים כבסיס לדו-קיום. חברות
  • הרגלי אורח חיים בריאים הקשורים בעיקר לפעילות מזון, גופני וספורט.

גוש 2. החיים בקהילה.

  • ערכים אזרחיים בחברה הדמוקרטית.
  • הדו קיום במשפחה, בבית הספר, בשכונה וביישוב.
  • הזכות והחובה להשתתף. אפיקי ההשתתפות השונים.
  • פלורליזם בחברה הדמוקרטית. זיהוי מצבים של שוליים, אי שוויון, אפליה ואי צדק חברתי.
  • חשיבותה של יוזמה פרטית בחיים הכלכליים והחברתיים.

גוש 3. לחיות בחברה

  • הדו קיום החברתי. צורך שהכללים יחיו יחד. עקרונות הדו-קיום בחוקה הספרדית.
  • זכויות וחובות בחוקה.
  • שירותים ציבוריים וסחורות משותפות. תרומת האזרחים באמצעות מיסים.
  • הרגלים אזרחיים: מרחבים ציבוריים וסביבה. הגנה אזרחית ושיתופי פעולה אזרחיים מול אסונות. הביטחון האינטגרלי של האזרח.
  • כיבוד תקנות ניידות דרך. זיהוי הגורמים וקבוצות הסיכון בתאונות דרכים (הולכי רגל, מטיילים, רוכבי אופניים וכו ').

בסקירת חדשות ומאמרים רבים על השינוי מצאתי את המאמר הזה של ג'סוס אנקינאר, ראש אידיאליסטה, בו זיהה את הטוב ואת הרע של נושא חינוך לאזרחות (נסגרו הערות). בזה התלונן ישוע, ואני מעתיק: "החלק המוקדש להסביר את היבטי הכלכלה, הגלובליזציה והתחרותיות. הטקסט לא יכול להיות שקר ושקרן יותר, בהנחה כאמיתות קדומות מבלי לבסס את הנתונים האמיתיים ולהביע נקודה איחוד, אנטי-גלובליזציה ותפיסת אנטי-חברות זה נראה כמו בדיחה עד כמה זה לא-מדעי. זה מדאיג לחשוב שאפשר יהיה לאנדוררטציה של דור של ילדים מבית הספר ברעיונות המשטפים סלידה מיוזמה פרטית, חברות, חוסכים והשקעות . "

אז אני חושב שעלינו לברך את עצמנו כי החסימה הזו נכללה בחינוך היסודי:

חשיבותה של יוזמה פרטית בחיים הכלכליים והחברתיים.

ו במיוחד בתיכון המשך פיתוח הרעיון בנקודות הבאות:

  • המימד הכלכלי של החברה האנושית. חופש פוליטי וחופש כלכלי. תפקיד היוזמה הכלכלית הפרטית בייצור עושר וקידום יזמות. ארגונים לא ממשלתיים וחברה אזרחית.
  • צריכה רציונלית ואחראית. הכרה בזכויות וחובות של צרכנים

למרות שנותר לעשות הרבה ושינוי בצורת הפעולה שהובילה את היישובים האוטונומיים לקיים יותר מ- 50% אבטלת נוער הוא דחוף, אין לי ספק שהרפורמה הזו, הכרחית, כבר סומנה כרפורמה פוליטיקה