דיברנו אתמול על כמה סחיטה מזיקה יכולה להיות לילדים, והמשכנו במטרה להפוך להורים טובים באמת, אני רוצה להזכיר היום שאנחנו צריכים הימנעו מצנזורה והשפלה כאשר אנו רוצים להניע ילדים או להצביע על התנהגויות שצריכות להשתפר.
אני ממליץ לך לעיין בנושאים בהם טיפלנו במהלך קורס הלידה והיולדות שלנו מכיוון שרבים מהם אנו מציעים לך אסטרטגיות להיות הורים טובים.
הורים טובים לא מצנזרים
דבר אחד לציין לילדך את הדברים שבהם הוא יכול להשתפר, לעזור לו להשיג זאת ועוד דבר אחר מאוד לומר לו שהוא מסורבל, חסר תועלת או שהוא לעולם לא יוכל להשתמש בלי עזרתך.
צנזור זו לא דרך טובה לעודד אותו, מה שהוא עושה זה להטביע אותו באומללות ולפגוע בהערכה העצמית שלו. ביקורות עם ילדים תמיד פוגעות, במיוחד אם הן מלוות בביטויים הרסניים או בהשוואות נוראות.
הורים טובים לא משפילים
זה גם כואב מאוד כאשר ההורים משמיעים את ההערות הללו בפומבי, בפני אנשים אחרים, בין אם הם מבוגרים או חברים של ילדיהם. הם מבודדים אותם, גורמים לאחרים לראות אותם מגמדים הם מרגישים מושפלים.
לפעמים הורים, אולי בכוונה טובה, אולי בלי מחשבה, מעירים על הטעויות של ילדיהם עם אנשים אחרים, מדברים כאילו הילד לא היה נוכח. הם מספרים את האינטימיות שלהם, את הפחדים שלהם, את המריבות המשפחתיות וזה גורם להם להרגיש כאילו הרגשות שלהם לא חשובים ונגמרים, אפילו מאמינים שהם לא ראויים לכבוד מהוריהם, ולכן מאף אחד. חיוני לעבוד את האמפתיה שלנו כדי לעזור לילדינו לפתח הערכה עצמית נכונה.
כמה דוגמאות לביטויים שאסור לומר הם: ללמוד מאחיך, אני אומר את זה ותקוף או שתשתגע אותי.
לפני שעושים זאת, נשכו את הלשון. לפגוע זה לא לאהובוזה גם לא משמש לעידודם, אלא לגרום להם להרגיש שאתה בז להם ואפילו לא אוהב אותם כדי לא לספר לאיש.
אם אתה רוצה לאפשר דאגה מהילדים שלך, בחר היטב עם מי אתה עושה את זה ואת המילים שאתה משתמש, ושקף אם הגישה שלך או חוסר האמון הם שגורמים בדיוק לילדים שלך לטעות. ומעל לכל השתמש בתקשורת חיובית כדי לתקשר עם ילדיך, כי זו הדרך להיות הורים טובים ולא לזה של השפלה או צנזורה.
