כשילד נולד האם יוצאת לחופשת לידה ועל אף שניתן לחלוק אותה עם בני הזוג, רובם בוחרים להפוך אותה לשלמה לצורך טיפול ונוחות (מכיוון שהתינוק נקשר לאם ולא לאבא , הדבר ההגיוני ביותר הוא שהיא תהיה זו שממשיכה עם התינוק).
זה גורם לפעמים להורים מסוימים להניח שטיפול בתינוק זה עניין של האם ושבלילה היא צריכה להיות זו שקמה כדי לטפל בה. אם מה שהילדה טוענת שהיא חזה, ברור שאמא היא זו שצריכה ללכת, אבל לפעמים היא פשוט צריכה קצת תשומת לב, שמישהו מערבב אותה קצת כדי להרגיע אותו ולהרדימו, ובמקרה הזה, גם אבא יכול ללכת.
משתנים רבים שיש לקחת בחשבון
על מנת לקבל את ההחלטה, יש לקחת בחשבון גורמים רבים. יש תינוקות מאוד רגועים ליום שמאפשרים לאמא לנוח פחות או יותר, יש הורים עם משרות הדורשות תשומת לב וריכוז מעודנים וצריכים לישון טוב והורים שקמים מהר מאוד, יש ילדים שמאוד דורשים את היום ויש להם אמא כמעט מותשת, בלי זמן לעשות כלום ויש הורים עם מקומות עבודה רגועים ופחות מסוכנים ובנוסף, יש אמהות שכאשר ילדיהן גדלים עובדים.
עם כל זה אני מתכוון לזה הורים לרוב אינם חושבים על האופן בו הנשים שלנו חיות אימהות. אם יתמזל מזלנו כי בננו רגוע דיו כך שהאם לא תופיע עם שיער מבולגן, נחרת ומעניקה לך את הילד כשתגיע, בוודאי תוכל לטפל בילד בלילה.
אם במקום זאת הילד שלנו משאיר אותה תשושה במהלך היום, היא עלולה גם להשאיר אותה תשושה בלילה אם, כרגיל, היא מתעוררת מספר פעמים. ברגע ההוא אני בטוח שתעריך שאתה לוקח חלק מהטיפול בתינוק. נכון שאנחנו צריכים לעבוד ואנחנו צריכים לישון, אבל זה נכון שגם לטפל בילד זה לא כמו לצאת לחופשות, ואם אתה לא חושב לרגע איזה פנים היית עושה אם היא הייתה באה ואמרה לך ש"היום אני עוזב, אתה נשאר כל היום עם הילד ".
אבל אם מניקים ...
כמובן שאם התינוק לוקח את השד ונמצא ליד אמא, לומד או קרוב מספיק כדי שהיא תטפל בזה, הדבר ההגיוני ביותר הוא שרוב הלילה היא שהיא שמשתלטת עליו. עם זאת, יתכנו מקרים בהם הילד חסר מנוחה מחום או מקור, משינה לא נעימה, מכיוון שנעשה קקי, והוא זקוק להחלפת חיתול, נסיעה בזרועות וכדומה.
אם היא אומרת לנו "המשך מותק ... תשמור עליה, שהאכילה כבר אכלה", תן יד, לילה קרן אב ולהקפיד עליו. בטח היא גם צריכה לישון זמן מה.
המגע עושה אהבה
תינוקות הם בדרך כלל, כאמור, יותר אמהות מאבות, מכיוון שהם מתרגלים אליהם. ואז אתה הולך בלילה, אתה לוקח אותו, והילד אומר לא, לא איתך. זה בדרך כלל משהו רגיל בהרבה פעמים כי יהיו זמנים שאם אתה לא אמא אתה לא רוצה אף אחד אחר. אבל זה לא אומר שעלינו להתעלם מעצמנו.
אם בלילה אתה אף פעם לא מסכים להיתפס אולי אנחנו מתקשרים איתו מעט במהלך היום. לקחת את זה כשאנחנו חוזרים הביתה, לרחוץ אותנו, להלביש אותה ולחבק אותה זמן מה בחזה השינה שלנו הם דברים קטנים שאנחנו יכולים לעשות כדי להריח ולנופף, להרגיש ולהרגיש, לבלות יחד ולהכיר יותר. כך, כשנלך בלילה, תדעו בצורה מושלמת את הזרועות שלוקחות אתכם ואת הריח שמקיף אתכם.
החלטה של כל משפחה
אני לא רוצה לומר עם הערך הזה שכל הורה צריך להתעורר כן או כן בלילה כדי לטפל בתינוקם, אלא לרשום שלפעמים הטיפול אינו שוויוני מדי. לתת דוגמה או לדבר על המציאות שתגיע: החודשים עוברים, האם חוזרת לעבודה, וכל הדברים שווים, בדרך כלל האם היא שמקפידה תמיד לילד מכיוון שהאב עקור לא פחות מהקשר הלילי עם הילד או בגלל שהוא פשוט רגיל לזה.
כל זוג יודע מה השעה של כל אחד ויודע מה העייפות שהם צוברים. כל זוג צריך להחליט כיצד לנהוג ביום ובלילה וההורים צריכים לנסות להיות יותר מ"מי שמביא את הכסף הביתה "(רבים מההורים שלנו היו כאלה), מכיוון שילדינו סומכים עלינו ובעיקר בגלל לזוגות שלנו יש גם אותנו, או רוצה לסמוך עלינו.
