לפני מספר ימים פרסמתי מאמר אודות חוש ההומור של החברה הספרדית לגניקולוגיה ומיילדות והתלונה הציבורית שהביאה לכך שהאיגוד אל פרטו היא שלנו.
הבדיחות, שפורסמו בעלון הרשמי של אותה חברה, המייצגת את קבוצת הגינקולוגים המטפלות בנשים בהריונותיהן, הלידות שלהן והמחלות הקשורות למערכת הרבייה שלהן, עוררו מחלוקת קשה ברשת.
מחלוקת שקוראת בתגובות הקוראים ושכבר קפצה לחוות דעת הקהל באופן כללי בזכות ההד שהיה לחדשות בתקשורת ההמונית הראשית.
בואו ננתח קודם הבדיחות. בכל אלה שראיתי, למעט באחד, הלעג אינו נוגע לקבוצה הרפואית עצמה, אלא לחוליה. נשים, מכיוון שמטופלותיהן נשים, משתקפות כבלתי חינוכיות, פרות, מכוערות, בורות, חפצי מין או זונות.
מחלותיהם וזכויותיהם, כמו גם הזכות הבסיסית להתיידד ולתת הסכמתם למעשים רפואיים, נלעגים עד כדי גבול שרק אוכל לתאר כ מכחיש.
נכון שאם יש בדיחה על גניקולוג, שבסרט המצויר אפשר אפילו להכיר אותו כאחד המגנים החשובים ביותר של עבודה טבעית ללא הפרעה. ממנו אם הם צוחקים, וזו אולי הבדיחה הכי פחות רצינית, מכיוון שהיא מכוונת לזרם של תשומת לב ולא כלפי מטופל, שאמור להיות משהו קדוש.
עם זאת, העובדה שהבדיחה על רופא מתייחסת למי שלומדת בלידות טבעיות (עישון ושתייה חוזרת מבלי לספק תמיכה למלווים, יש לומר הכל) מדגימה את חוסר הידע וההשלמה של המלצות הארגון העולמי בריאות ואסטרטגיית טיפול רגילה של משרד הבריאות הספרדי. אין להפעיל לידה רגילה ולא פתולוגית אם אין צורך רפואי.
לא אכפת לי מהפרוטוקולים המיושנים של בתי חולים מסוימים, מחוות דעתם של כמה מנהלי בתי חולים השוללים ממטופליהם לידה טבעית, זו, עבור רופא אחראי, צריכה להיות משהו להילחם בו, ולא כלל לציית לו. רופאים נוקטים בשבועה, מכבדים את מטופליהם ולומדים כל הזמן התקדמות המשפרת את הטיפול. זו חובתך. חובתך היא ללמוד להשתתף על פי המחקר המתקדם ביותר, לא לחזור על פרקטיקות רעות.
אבל חזרה לנושא הרציני ביותר, הלעג השולל של חוליוברצוני להסביר בפירוט את הסיבות שבגללן הבדיחות הללו ראויות לדחייה, התלונה וההוקעה הציבורית של המטופלים, ובמיוחד של הנשים ושל מי שמציבות עצמן נגד מצ'יזמו.
אלה בדיחות מאצ'ואיות בהן היא מוצגת דימוי משפיל של נשים. אנו יכולים לקבל, שעדיין אינני מבין, שיש כאלה שמצחיקות בדיחות סקסיסטיות מצחיקות, אך לא שהרופאים המטפלים בנשים עושות זאת, מכיוון שלא היינו מקבלים על כך שביוניסף פרסמו בדיונים על ילדים רעבים או קריטות על עוני. או עלון האורולוגים המציג גברים על ארבע בבדיקה, עם מיקרופנה או צוחקים מבעיות הזקפה שלהם.
בנוסף, הם כן בדיחות בהן המטופל משפיל, האינטליגנציה שלו, הרגשות שלו, הסבל והדאגות שלו. משהו פסול, לדעתי ולא רק לדעתי, כפי שנראה בהמשך.
רופא עשוי לעשות צחוק מהסבל של חוליו בבר עם חבריו, אם כי האמת היא, אני לא חושב שהוא היה הרופא שהיה בוחר אותו שיעזור לי, כי אני רוצה שיכובדו אותי כשאני מול וכשאני לא. אך כמובן שחברה רפואית רשמית רואה בה ראוי להתפרסם בעלון מצב רוח המבוסס על הכחדת מטופלים זה נראה מגעיל.
ובל נשכח, הבדיחות הללו נעשות על ידי אנשים בעלי כוח על נשים בתהליכים עדינים ורגישים במיוחד: הריונותיהם, הולדת ילדיהם, חיי המין שלהם. מתוכם, לא גינקולוגים, הוא אחד מהם שמצחיק אותם, גורם להם להופיע כיצורים שאינם מכובדים ואיתם הם לא מזדהים.
אלה בדיחות הרופאים על מטופליהן, לא על אף אחד אחר, וחןןן טמון בצחוק מהאינטליגנציה, הזכויות, המיניות והכאב של מטופליהם.
עצור, הכי מדמם הוא שהבדיחות הללו לא מוגבלות להפיכתן לפרטיות, הן הופכות אותן באופן בוטה לציבוריות הם עושים זאת בעלון רשמי של העמותה המקצועית לגניקולוגים.
חוסר הרגישות כלפי נשים המגיעות אליהם ידוע לשמצה, הם מופיעים, כאמור, כאיברי מין מעוותים, אנשים ללא אינטליגנציה, שאינם מכובדים אותם, שלא ראויים למינימום רגישות ואשר בנוסף, ראויים אפילו לעסקה להכחיש אם חיי המין שלו פעילים, אם הוא מושך או עוסק בזנות. אי-ספוגיות, מצ'יזם והכחדת המטופל, כך נראים לי הבדיחות האלה.
אבל, כאמור, את התרשמותי אפשר לתאר כמשהו אישי. עם זאת, התקשורת, הגינקולוגים, סנגור המטופלים והמצפה הנשי כבר דיברו כפי שאני אומר לך בנושא הבא. בינתיים, SEGO, עדיין שותק.
