לפני מספר שבועות ראינו שכאשר האב משתתף באופן פעיל בהורות, הקשר סובל, ובכל זאת נראה שכך כאשר האב הוא הנוטל את מושכות ההורות, הזוג חי מאושר יותר.
זה הגיוני מאוד, ואנחנו יכולים להפוך את זה, מכיוון שגם האם וגם האב הם אלו שלוקחים את התפקיד העיקרי בגידול הילדים, עם תפקיד משני מצד האחר, יהיו פחות סכסוכים: להאציל את האחריות לצד השני ואין מה לדון.
זה לא אומר שיש פחות סכסוכים עם הילדים: אתה לא חושב שהסצנה של קיום דיון עם הילד, להיות "כועס" ושאבא מגיע והכל משחקים וצוחקים? וזה שדמות המפתח של ההורות היא זו שיש לה קשר גדול יותר וקרוב יותר עם הבן, אך גם זה העומד בפני סכסוכים ומתחים רבים יותר.
במחקר שנערך על ידי הפסיכולוג האוסטרלי גראמה ראסל על הורים שהיו אחראים לגידול ילדים על ידי שהייתם בבית, הגיעו למסקנה כי מרבית המשפחות מגלות כי היתרון הבולט ביותר בכך שהאב הוא המטפל הגדול ביותר. הורות היא שיש קשר טוב יותר בין הורה לילד, אם כי הדבר כרוך במתח וקונפליקט גדול יותר, דווקא בגלל קרבתו.
זה הגיוני, אם נחשוב על הדרישות המוטלות על האחראי על הטיפול בילדים במשרה מלאה. אמהות, לעומת זאת, רואות במתח גדול יותר זה סוג של "דה-רומנטיזציה" או תיקון כלפי מערכת יחסים ריאלית יותר בין אב לבן.
אמהות מאושרות עם הורים המטפלים בילדיהם
אך כשחזרנו לנושא הפוסט, נציין כי במחקרים שביצע הפרופסור לפסיכיאטריה של ילדים קייל ד פרוט עם סוג זה של משפחות "תפקיד הפוך", נמצא כי נשים שהעריכו עמוקות לא היו צריכות לדאוג לאיכות, קוהרנטיות או מסירות נפש של האחראי על הטיפול בילדיו. אם זה לא יכול להיות אותו דבר, מי יותר טוב מאבאלא?
זה נורמלי ביותר, לא צריך לדאוג לחפש מטפלים אלטרנטיביים, מבפנים או מחוצה לה, משהו שתמיד אומר כאב ראש לא רק אם ילדינו יהיו בסדר עם אותם אנשים אחרים, אלא גם עבור החשובים הוצאה כלכלית הכרוכה פעמים רבות.
לרוב נשות ההורים האכפתיים מרגישות זאת האהבה והכבוד שלה לבעלה מעמיקים (הלוואי שכך היו פני הדברים, תמיד, במצב הפוך). והם מרגישים שמחים במיוחד בכך שהם מראים לבניהם ולבנות שלהם שיש להם גם אפשרויות שונות לגדל את צאצאיהם.
למרות הכל, אני בעד זה, לא משנה מה הדמות הראשית, האחר מעורב במה שאני יכול. אולי יהיה בינינו קונפליקט כלשהו, אבל עלינו לדרוש מאבא או אמא להיות מעורביםמכיוון שילדים הם עניין של שניים וההחלטות, הטיפול והדאגות צריכים להיות. הכי נהנו? הילדים, ללא ספק.
בקיצור, אם הטיפול בילדים משנה אנשים ומשנה אותנו לטובה, נשים יהיו מאושרות יותר עם בנות זוגן המעורבות בהורות שפיתחו את תחושת האבהות המעניקה טיפול מודע ופעיל לילדים, ומעריך את המאמץ הכרוך בכך. כאמור, אני מקווה שנקודת מבט אחרת היא גם מוערכת במידתה ההוגנת.
