האם יש לראות בחלב מלאכותי כתרופה? (IV)

הנקה היא עובדה תרבותית כמו גם טבעית, משהו מורכב, שבחברה שלנו הוא לא הרוב כפי שהטבע מספק. המגיפה של ילדים שלא ניתן להניק היא לא מסיבות רפואיות אמיתיות, אלא מסיבות חברתיות, פרסומיות, היסטוריות אלא גם מהפאסיביות של מערכת הבריאות לסוגיה של בריאות הציבור.

אם תעבור ל רואים בחלב מלאכותי כתרופה יהיו יתרונות, גם אם הם לא היו מכריעים, שיסייעו בהעלאת שיעורי ההנקה ויתנו ערבויות גבוהות יותר למוצר שאוכלים ילדים שאינם מקבלים חלב מאימם.

האחריות לרופאים על המלצת חלב מלאכותי

החלב הוא המלצה בכתב של הרופא, אם כי, שוב, רכישה חינם, ייאלץ עדכון ההנקה והכללת מומחי הנקה במערכת הבריאות זה הפך להיות הכרחי, מכיוון שיש להמחיש כל המלצה רפואית כנדרש, ומכיל גם הכרה רפואית בצורך האמיתי שלך. ואמהות באמת יעזרו להן כדי להניק אם הרופאים יצטרכו לקחת אחריות כשהן מצביעות על גמילה.

יש תואר ברמת אוניברסיטה בעומק הידע הנדרש ומוכר ברחבי העולם, אפילו מדינות מסוימות מתחילות לכלול אנשי מקצוע אלה, יועצי ההנקה הבינלאומיים, במערכות הבריאות שלהם.

בעוד שלייעוץ רפואי אין אנשי מקצוע עם ידע אמיתי, מעודכן ומעשי בנושא הנקה, אנו נמשיך לגלות שאלפי ואלפי אמהות, שרצו להניק, אינן נרתעות מלעשות זאת בתירוצים כמו טיפות אחוזון, היפולוגיות לכאורה, תרופות דיכאון תואם או לאחר לידה. עדיין לא יהיה לנו עזרה אמיתית לפתור כמה סדקים, פרנולום, משבר הנקה, צורך בתוסף זמני או יציבה לקויה.

אבל כעת לרופאים אין אחריות כאשר אם מפסיקה להניק זה גם לא עוזר לך ולא נותן לך מידע אמין ואמיתי יותר מדי פעמים. מול הבעיה הקלה ביותר, הפיתרון הוא גמילה.

האמון ברופאים, מושרשים עמוק, מסתיים בהנקות רבות שניתן היה להחלים. שלא להוסיף מתי, כדי להחמיר את המצב, עובדי הבריאות מפרגנים לפעמים נגד ההנקה, למשל, דוחקים בנשים לגמוע בשנה, מכחישים שהנקה לאחר הכנסת האכלה משלימה חשובה לבריאותם. ילדים

וכמובן, מידע על בעיות בריאות הקשורות בהנקה מלאכותית מאיר בהיעדרו ומקרים עדיין מתגלים בהם אפילו מתנות, דוגמאות או מותג ספציפי מומלצים, כאשר כל החלב המלאכותי הוא, באופן עקרוני, וחוסך את אלה שמנוסחים לבעיות ספציפיות, זהים. כשיש עדיין הנחיות לא להניק לפי דרישה או להכניס דגנים תעשייתיים עם חלב מלאכותי אצל ילדים עם יניקה מושלמת.

אבל אני חושש שבמציאות זה גם יביא א גודש בשירותי ילדיםמכיוון שמומחים מקצועיים עם הכשרה מתמחה בהנקה כלולים במערכת הבריאות זה דבר שייקח זמן רב. והכי ברצינות, לחץ חיצוני מצד הצוות הרפואי, על נשים שהן, ללא ספק, בעליהן של גופן שלהן ועל אלה שצריכות להחליט אם הן רוצות להניק או לא. השארת החלק הזה של הטיפול בילדים בידי הרפואה זה דבר שגורם לי לדחייה רבה, למרות היתרונות האמיתיים של שקול חלב מלאכותי כתרופה.

האמת שזה נושא כל כך מורכב, שבסופו של דבר מה שכדאי לשקול הוא האינטרס של משפחות ובעיקר של תינוקות. נעבור אליו בנושא הבא.

האם יש לראות בחלב מלאכותי כתרופה?

לדעתי, לבטיחות, לבריאות, לזכויות ואפילו לכלכלה, אני רואה יתרונות ב התחשבות בחלב מלאכותי כתרופה אבל גם לא נוח.

אם שום תפקוד גוף טבעי אינו אפשרי מסיבות רפואיות, יש להחשיב את התרופה שלו או את הטיפול בה, ועוד כשמדובר במשהו חיוני כמו להעניק לתינוק את פרנסתו כגורם רפואי.

אם לא, ניתן יהיה לאפשר מנגנונים טובים יותר לעזור לאמהות אלה. אם כן, אני חושב שיש להם את הזכות להיעזר במערכת הבריאות, ובעיקר, אני חושב שלתינוקות מגיע שהשליטה במוצר זה תהיה גדולה ככל האפשר וכי רק רואים בחלב מלאכותי כתרופה.

אולי אי אפשר לסגור את המסקנה, אך בסופו של דבר זה מצביע על כך שהבקרות, הניתוחים והחקירות, כמו גם המדדים לקידום אמיתי של ההנקה, חייבים להיות גדולים בהרבה מאלה שקיימים כיום.

עדיין הייתי מרחיב ההשלכות הכלכליות על המשפחות ומהן השליטה האמיתית שיש להם את הפרות המייצרות, את מרכיבי החלב המלאכותי המופיעים בסירות ומקורם, וכן את צורת הייצור, האריזה והמסחור, אשר אני חוזר ואומר, אני חושב שאינו מספיק ברור ואינו מספק את כל ההתחייבויות שאני, כאמא. , אני מחשיב מוצר בעל חשיבות כזו בבריאות הילד שניתן לאכיפה, מכיוון שהתינוק הלא מטופל מקבל במשך שישה חודשים, ובלעדי, את תזונתו ממוצר תעשייתי.

כפי שאנחנו רואים, הנושא של שקול חלב מלאכותי או לא כתרופה היא מורכבת מאוד ולא ניתן לנקוט עמדה ייחודית, מכיוון שילדים מניקים הם דבר שיש בו תחומי עניין כלכליים רבים ורגשות רבים על פני השטח. הוויכוח עד כה היה מעשיר מאוד, ולכן אני ממליץ לך לשמור על דעתך.

וידאו: ד"ר מייקל גרגר - טבעונות למניעת מחלות נפוצות - 2013 (מאי 2024).