"המפלצות של הבית שלי"הוא א דוקומנטרי שנוכל לראות אתר משלך וזה מראה את המציאות היומיומית של הגנה מפני ילדים. מתמודד עם מקרים של התעללות פיזית ורגשית, התעללות מינית והזנחה או הזנחה מצד הורים או אנשים בסביבת הילד.
הנפגעים הם ילדים שיכולים להשתייך למשפחות מכל הסוגים: משפחות נורמליות שמסתירות את הבעיה או משפחות שוליות שאינן יכולות או לא יודעות לטפל בילדיהן.
כרמן ארטרו, אם לארבעה ילדים ו"אמא קנגורו "לשניים נוספים, מלווה אותנו בחוויות של מבוגרים שעברו התעללות בילדים ובקשרים עם אנשי המקצוע הפועלים כדי לעזור לילדים אלו שלפעמים יש להפריד אותם הוריו
"מפלצות ביתי" עוברת מהפרט, המקרה של כל ילד, לאוניברסלי, לבושה של החברה, עוברת את העבודה היומיומית של אנשים שמנסים להדגיש את המציאות הזו או שהם, עם פעולתם, הם מצליחים להציל את חייהם של ילדים המוצאים עצמם במצב של חוסר הגנה.
איננו רגילים להתמודד עם מציאות זו, שכולנו יודעים, אפילו בלי שנדע אותה, או שהם סובלים ילדים שמטופלים בהם. המבט הפוך, צמצום מקרים, הכחשת מציאות או עשייה כאילו שום דבר לא קורה שאינו סובל ממידע זה איננו מה שיכול לעזור לאותם ילדים הזקוקים לחברה כולה לפעול בתוקף ובאופן תקין להגנתם.
הביקורת היא לא רק אותם הורים, זו החברה, שלעתים קרובות מסרבת להתערב בכך שהיא הופכת לחלק מפרטיות המשפחה, וכי, כדי להרגיש פחות אשמה, נוטה להסיר את הבעיה על ידי הצבתה רק באזורים שוליים. לדוגמא, אם הנתונים על התעללות מינית נכונים (19% מהנשים סבלו מהם ו -15% מהגברים), היינו צריכים לשאול כמה מהאנשים סביבנו סבלו מהתעללות כזו? בכל כיתה, כמה ילדים סובלים עכשיו?
יש רבים ילדים החיים עם מפלצות בבתיהם, ילדים חסרי ישע, הזקוקים לעזרה, כמו ילדים הניתנים על ידי משפחות אומנה, ומביאים קצת נורמליות ושמחה למה שחיים קשים מאוד.
בפעמים אחרות אני מעודד אתכם לצפות בסרטונים, הפעם אני מבקש מכם, מהלב, עליכם לקבל הודעה. ראה "מפלצות בבית שלי"ברגע שנגלה שהילדים שאינם סובלים כלום שוב הם אותו דבר ואנחנו מוכנים לא לעצום את העיניים.
האתר הרשמי | המפלצות של הבית שלי
