אחד הדברים החשובים ביותר שאב יכול לעשות עבור בנו הוא להבטיח זאת ההערכה העצמית שלך תהיה כמה שיותר.
הערכה עצמית מוגדרת כתפיסה רגשית שיש לאדם עצמך, משהו כמו אהבה עצמית והיא נקבעת, במידה רבה, על ידי מערכות היחסים שיש לאחרים (אם מישהו יידחה על ידי אחרים, כנראה שיהיה להם הערכה עצמית נמוכה), על התפיסה שיש לאחרים כלפיך ואיך הם מרגישים להיות איתך.
בשנים הראשונות לחיים, ילדים נכנסים למערכות היחסים הראשונות עם הוריהם ואחיהם, בהיותם מערכת היחסים האינטנסיבית ביותר מבחינה רגשית ופיזית הנוצרת עם הוריהם, ובעיקר, עם ההתייחסות הראשונית, שהיא בדרך כלל האם (כי אדם שאתה הולך אליו כשיש באמת בעיות).
מערכת היחסים הזו בין הורים לילדים, זאת קשר שצריך ליצור חייב להיות חזק ומוצק כדי שהילד ישמור על הערכה עצמית גבוהה ויכולים להתמודד עם תהפוכות החיים בביטחון ובביטחון. מרגריטה איבנז, פסיכולוגית בשירות הניאונולוגיה של בית החולים סנט ג'ואן דה דאו, דיברה על קישור זה ואמרה את הדברים הבאים:
תינוקות המקושרים לאמם חשים מוגנים, הם מפתחים סוג של אמון באחרים שעובד עבורם וזה הופך אותם מאוחר יותר למיומנים יותר מבחינה חברתית. אם יש להם בעיות הם מבקשים עזרה, והם משיגים את זה.
ילד עם קשר טוב עם מבוגר יודע ומרגיש שהוא חשוב לאותו אדם, ואילו המבוגר, בדרך כלל האם, מרגיש אותו דבר לגבי הילד שלו.
תחושה זו אצל הילד, חש חשיבות ונלקחת בחשבון, היא הבסיס להערכה עצמית טובה וביטחון עצמי, איתם יעבוד שארית חייו.
אני אוהב אותך על היותך מי שאתה, לא על מה שאתה עושה
קשר הדוק גורם לילד להרגיש טוב עם עצמו ולהרגיש נאהב פשוט בגלל הקיים ולמי שהוא. הערכה עצמית זו בריאה ויציבה יותר מזו שמבוססת, כפי שקורה יותר מדי פעמים, על דברים שאדם עושה נכון או לא נכון.
אנשים רבים מאמינים כי הדרך היחידה לגרום לילד להיות בעל הערכה עצמית גבוהה היא לחזק את התנהגויותיו החיוביות ולהלל את מה שהוא עושה טוב, כך שירגיש טוב עם עצמם.
נכון שזה יכול לעזור לילד לשפר את תפיסתו את עצמו, אך זו דרך חלשה מדי, מכיוון שברגע שהוא יוצא לכבישים קשים יותר שתוצאתם אינה כצפוי, הוא עצמו ירגיש מאוכזב מעצמו. והוא ירגיש שהוא יכול להתחיל לאבד את אהבתם של אלה שאהבו אותו כשעשה דברים נכון.
מסיבה זו, הדבר החשוב הוא לקיים קשר הדוק, בריא וחזק בו הילד יכול להצליח, לטעות, להתנהג טוב ולהתנהג רע ולא להרגיש פחות אהוב עליו. לאהבה אין שום קשר למה שאנחנו אוהבים או לא אוהבים בילדינו וזו הסיבה שכאשר הם עושים משהו לא בסדר, צריך להיות ברור ש"אני אוהב אותך מאוד, בני, אבל מה שעשית אני לא אוהב. "
40% מהאוכלוסייה לא קיבלו קשר טוב בילדות
60% מהאוכלוסייה באותה תקופה הייתה עם קשר יציב המעניק להם ביטחון וביטחון ומסייע להם ליצור קשרים חברתיים בריאים ומוכשרים.
המשמעות היא שיש 40% הנותרים (שנאמר בקרוב) של אנשים שלא הצליחו להיות באמת קשורים לאף מבוגר ושגדלו משוכנעים שאיש לא יעזור להם כי הם פחות חשובים או בגלל שהם לא ראויים לעזרה זו. Ibáñez מעיר על הדברים בעניין זה:
הם לא סומכים על כך שבקשת עזרה תעזור להם, והם אינם מבקשים זאת, או שהם עושים זאת בבימוי רגשי רב, אך מבלי לחכות לתשובה.
ביחידות הניאונולוגיה הם התחילו לעבוד
חשיבות כה רבה ניתנת ל קישור בין הורים לילדים ביחידות של פגים זה מתחיל לקדם ולנסות להקל על נוכחותם הממושכת של הורים.
לא רק לתינוקות לבלות עם הוריהם ולפגוש אותם, אלא גם להורים לבלות עם התינוקות שלהם ולהרגיש צורך לרצות לגדל ולדאוג לילדיהם מעל הכל ומעל הכל (יאללה, להתאהב אחד בשני ).
לזרועות יש הרבה מה לומר
אננגלה אראנז, אחות אחראית המחלקה המוקדמת במטרניטאט בבית החולים קלייניץ 'דה ברצלונה אומרת כי הורים רבים "הם עדיין לא נותנים חשיבות למגע עם התינוק שלך, או חושבים שהם מתרגלים להיות בזרועותייך, וזה רע!".
הגיע הזמן לגרש סטייה שכזו. זרועות ומגע עם תינוקות הם חלק מכמה כלי הנשק שיש לנו כדי לגרום להם להרגיש בטוחים, רגועים ואהובים.
כשילד בוכה הוא סובל. אין דבר טוב יותר מאמא ואבא להרגיע את הסבל הזה ולגרום לו להרגיש אהוב וחשוב: "ששש, ילד קטן ושקט, אמא כאן, עכשיו ובכל פעם שתזדקק לי."
