היום הוא יום קסום לילדים שכן המגי ימלא את משאלותיהם בכך שישאיר להם את הצעצועים שביקשו במכתב. אבל הזקנים, הוריהם של הילדים האלה, מה אנחנו רוצים להפוך את החיים שלנו איתם למלאים יותר? מה הייתם שואלים כהורים למגי השנה? בואו ננסה תרגיל של ניתוח עצמי.
ברור לי. מה שהייתי מבקש מהמגי הוא יותר זמן לשחק עם הבנות שלי ומנה טובה נוספת של סבלנות.
זמן הוא נכס יקר בזמנים שרצים. ההורים עסוקים כל היום בין עבודה, חובות, עבודות בית ... כמעט אין לנו זמן להיות עם ילדים, ואם אנחנו ביחד אנחנו כמעט ולא משתמשים בזמן הזה כדי לשחק איתם.
שתף איתם זמן זה לא סתם להיות תחת אותה קורת גג. הייתי רוצה שיהיה לי יותר זמן לשחק איתם, להתבוסס על הרצפה, לצחוק יחד, להרכיב פאזלים, לצבוע, לבשל, להכין מלאכות, ... סוף סוף יש לי רשימה אינסופית שאעשה כמיטב יכולתי לפגוש השנה. אני אשים זאת בכוונה מכיוון שכשאנחנו נדע שהעברנו את ילדותם של ילדינו לפני אפנו.
סבלנות, ומינון נוסף טוב, יכולים גם לעזור לי להתמודד עם החודשים הקרובים. עם תינוק שזה עתה נולד ושתי ילדות, בנות שלוש וחמש, עליכם להצטייד בשקי אוכף בסבלנות, במיוחד כאשר אמך לא נולדה עם יותר מדי הסתייגויות.
סבלנות היא סגולה שעלינו לממש כאשר יש לנו ילדים. אני מבקש את היכולת לספור עד אלף במידת הצורך לפני שאני פוגע בצעקה, יש לי סבלנות להסביר דברים במקום לתת פקודות ולחזור עליהם מאות פעמים כשהם לא מבינים אותם.
אז זמן לשחק עם בנותיי וסבלנות זה מה שאני מבקש ממלכותך המג'י להשאיר בבית ליד הנעליים בשתי תיקים סגורים היטב.
ומה אתה שואל אותם? הכל הולך שעות שינה, שהקטן אוכל טוב יותר, אח קטן ...
