"אני שונא את הטלפון הנייד של אמי", הצהרה חזקה של ילד שכולנו צריכים לקרוא

כמה פעמים ביום אתה בודק את הנייד שלך? האם אתה בדרך כלל קורא את ההודעות באופן מיידי או שאתה מתכנת לעצמך שיהיו לך לוחות זמנים או מגבלות זמן מסוימות לבחינתם? לפעמים אנחנו לא מבינים את זה, ומבלים עליו יותר זמן ממה שאנחנו חושבים.

"אני שונא את הטלפון הנייד של אמא שלי ומאחל לה שלא יהיה לה", הוא ביטוי שאנו יכולים לקרוא בכתיבה שנערך על ידי ילד במסגרת תרגיל בכיתה. אנו חולקים המסר החזק שכולנו יכולנו לקרוא, על השימוש המוגזם בטלפונים ניידים מול ילדינו.

במסגרת תרגיל בשיעור, המורה בכיתה ב 'ג'ן אדמס ביקשה מתלמידיה לכתוב מאמר קצר עם הנושא הבא: אם הייתה המצאה שאתה מייחל שהיא לא הייתה קיימת, מה היא תהיה?

להפתעת המורה, 4 מתוך 21 תלמידיה השיבו כי המצאה זו תהיה המניע של הוריהם. אך זהו חיבורו של אחד מתלמידיו בפרט, שאינו מוגדר אם הוא ילד או ילדה, שהפך לוויראלי עקב המסר המכריע שמשאיר את כולנו.

אם הייתי צריך להגיד לך המצאה שאני לא אוהב, הייתי אומר שאני לא אוהב טלפונים ניידים. אני לא אוהב נייד כי ההורים שלי נמצאים בו כל היום. נייד הוא לפעמים הרגל רע. אני שונא את הטלפון הנייד של אמא שלי ומאחל לה שלא יהיה לה. זו המצאה שאני לא אוהבת.

בנוסף למסר הברור של חוסר הסכמה, התלמיד הוסיף ציור של טלפון, אותו סימן עליו X גדול, מלווה בציור נוסף של פרצוף עצוב שאומר "אני שונאת אותו"זה בהחלט מסר חזק מאוד לכל האבות והאימהות.

האם אנו מודעים לזמן שאנחנו מבלים מול הנייד?

מה זה אומר לנו? שאנחנו מבלים יותר מדי זמן מול הניידים שלנו. זמן שנוכל לנצל אותו כדי לדבר, לשחק או ללמוד עם ילדינו. זמן שעובר ולא יחזור.

"אני חייב להוריד את הטלפון עוד קצת"זה ביטוי שמצאתי שאומר לעצמי יותר מפעם אחת. וזה שבנוסף להקל על דברים מהיום ליום ולהיות כלי עבודה נהדר, לפעמים הדקות עוברות ואני לא נותן לעצמי חשבון התקופה בה נדבקתי למסך הקטן הזה.

לפני מספר ימים שיתפתי מחקר בו דיברתי כיצד השימוש בסמארטפונים גרם לנו להיות מוסחים יותר כהורים ומנע מאיתנו ליצור קשר הדוק לילדינו. בעיקרון מוביילים הופכים אותנו להורים נעדרים.

יכולות להיות לנו הזדמנויות רבות להיות עם ילדינו, בין אם יש לנו עבודה עם לוחות זמנים גמישים ובין שאנו לא מתכננים שום תוכנית בסוף השבוע להקדיש למשפחתנו. אך אין טעם להעביר את כל הזמן בעולם עם ילדינו, אם אנו מודעים יותר למה שקורה בנייד שלנו.

והכי גרוע, ילדינו מתמרמרים על זה וזה משפיע עליהם לרעה. לא רק בגלל מחקרים שונים ששיתפנו ומראים כיצד מערכת היחסים שלנו איתם משפיעה. אבל מכיוון שראינו שאנחנו רחוקים מהם מנטלית, הם מרגישים שהתעלמו ועצובים לראות כיצד אנו מעדיפים לראות את המסך הקטן הזה במקום להתמקד בהם.

כיצד להקטין את השימוש במובייל

זה אולי נראה קצת אבסורדי ללמוד ללמוד להפסיק להשתמש בטלפון לעתים קרובות כל כך או עם הזמן, אבל אני חושב שבנוסף לעזור לנו להשאיר אותו קצת יותר, אנחנו יכולים ללמוד להיות יותר מסודרים.

לדוגמה, נוכל להתחיל עם קבעו לוחות זמנים לבחינת זה ולעשות כל מה שאנחנו צריכים בו, אז כשמגיע הזמן להיות עם ילדינו, הקדישו את עצמנו להם באופן מלא.

רעיון טוב אחר יכול להיות כבה התראות על יישומים מסוימים. רוב ההתראות של המדיה החברתית כמו פייסבוק, טוויטר או אינסטגרם אינן דחופות בדרך כלל ויכולות להמתין, כך שאחת הדרכים להימנע מהסחות דעת היא להשבית אותן.

אם מסיבות עבודה עלינו להשיב באותה שיחה או להודעה זו, בואו נעשה זאת בכבוד כלפי מי שנמצא איתנו: להתנצל במשך כמה דקות, לדאוג או לפתור את המצב ואז להחזיר את תשומת ליבנו אליהם.

לניתוק מהנייד יש יתרונות רבים, הן עבור ילדינו והן עבורנו. בואו נמנע מכך שהטלפון שלנו הופך לאובייקט שילדינו שונאים לראות וזה משפיע על מערכת היחסים שלנו איתם.

תמונות | י.פ.י.
דרך | מותק
בתינוקות ועוד | זה לא משפיע על הטלפון הסלולרי שלך שאתה לא שם לב לילדיך, "אני הייתי האב שמעולם לא רציתי להיות", הודעה של אב על השימוש בטלפונים סלולריים מול ילדינו,