האם יש להשתמש בטפר במימיות בית הספר, האם יש לאפשר זאת בכל בתי הספר?

לפני כמה שנים קפץ הוויכוח בארצנו בערך השימוש בטפר במזנון בית הספר. כמה קהילות אוטונומיות בחרו באמצעי זה כדרך לעזור למשפחות עם בעיות כלכליות, בעוד שאחרות אפילו לא העלו את הנושא.

כיום ישנם מספר בתי ספר, ציבוריים ופרטיים ומרוכזים, המציעים אפשרות זו לתלמידיהם. הורים הנהנים משירות זה טוענים שהם מרוצים מה- חיסכון בצהריים ואיכות שילדיך לוקחים. עם זאת, עבור תזונאים, לילדים טופר עשויים להיות חסרים משמעותיים בתזונה שלהם.

כשמגיע זמן ארוחת הצהריים, מקובל במדינות אחרות שילדים מוציאים עוגות אוכל בעצמם וטועמים מהתפריט הביתי שהכין הוריהם לפני הלימודים.

למרות שבמדינה שלנו, טפר תוצרת בית מותר בחלק מהמרכזיםהדבר הרגיל נותר שרוב הילדים אוכלים אוכל לבית הספר, אם כי לדעתי זו צריכה להיות אפשרות בחירה חופשית בכל בתי הספר.

לטובת הטופר

כילד למדתי בבית ספר בו הורשו לתלמידים להביא אוכל מהבית. בחדר האוכל היה אזור המאפשר "תלמידי סל", כפי שכונו, שם אכלנו ארוחת צהריים. בתרמיל שלי נשאתי תמיד שתי תרמוסות עם צלחת ראשונה ושניה חמה, ופיסת פרי. הייתי צריך להביא גם סכו"ם ומפית משלי, וחדר האוכל הציע לנו לחם ומים.

עם הזמן, כאם לילד אלרגי למזון וילדה בת שלוש שמתקשה לאכול, אני חושב הטופר הביתי היה חוסך לנו הרבה בעיות. עם זאת, אפשרות זו אינה נחשבת בבית הספר בו ילדי לומדים.

בעצב ובהתפטרות קראתי בכל ערב את הדו"ח שהכין מוניטור חדר האוכל של בתי. נדיר שהיום אומר לי שהיא אכלה טוב (או לפחות קבוע!). כל בוקר הילדה שלי מתבכיינת בזמן חדר האוכל ומתחננת לאכול בבית.

וזה שבניגוד למה שרבים אמרו לי כשהתחיל קנטינה של בית הספר, הבת שלי לא השתפרה לראות חברים אחרים אוכלים. נהפוך הוא: היא נלחצת וסובלת כשכל הסובבים אותה מסיימים את הכלים שלה והיא ממשיכה להסתובב בארוחה שגם היא לא מרגישה אותה לגמרי. לכן, אני משוכנע שבמקרים אלה, האופציה של טופר, עם "אוכל ידוע ואמא" תועיל מאוד.

מצד שני, יש לי את החוויה הרעה של בני הבכור (אלרגי לחלבוני חלב פרה) בחדר האוכל בבית הספר הקודם שלו, שם למרות הקפדה מיוחדת על סטודנטים לאלרגיות, סבל מההשלכות של זיהום צולב.

למרות שלצערנו עלולות להתרחש תאונות, משפחות של ילדים אלרגיים מאוד מודעות ומעורבות בהאכלת ילדינו. בנוסף, היכרות ראשונה מהאוכל שהם צורכים, כמו גם את מרכיבי המתכון והשליטה שקיימה במהלך הכנתו, נותנת לנו שקט נפשי רב.

עם זאת, סוגיית אלרגיות למזון משמשת גם אנשי מקצוע כטיעון נגד טופר, מכיוון שהם טוענים כי שילוב קבוצתי אלרגי שהושג במהלך השנים האחרונות, הוא מחויב שוב לבחור באפשרות זו.

והטיעון האחרון האחרון לטובת הטופר יהיה חיסכון כלכלי למשפחותמכיוון שהתשלום לשלם עבור השימוש במתקני פינת האוכל (מקום לאכול, מקרר לאחסון מזון, מיקרוגל לחימום ...), ברוב המקרים, רחוק מהעלות החודשית שמשלמים משתמשים במזנון בית הספר.

נגד טופר

צעד זה נכנס לתוקף בשנת 2012 בכמה קהילות אוטונומיות. הראשונים שהצטרפו היו קטלוניה, הקהילה ולנסיה, גליציה ומדריד, שם ממשלות אזוריות בחרו להשתמש בעוגות בבתי ספר ציבוריים כדרך לעזור למשפחות עם בעיות כלכליות.

עם זאת, כמה מאגודות ההורים הזהירו כי בדיוק אפשרות זו יכולה לסמן סטודנטים מסוימים: מצד אחד, אלה המשתמשים במזנון בית הספר מכיוון שמשפחותיהם יכולות להרשות זאת לכלכלה, ומצד שני מי צריך לפנות לטפר הביתי להפך.

המרכזים עצמם הביעו גם הם ספקות בנושא והעלו שאלות לגבי תשתיות הכרחיות לשמירת מזון בבטחהכיצד להציב את התלמידים האלה בחדר האוכל וכיצד להמשיך במעקב שלהם.

במקרה של אבטחת מזון, למשל, חיוני שיהיה לכם מקררים שם ילדים יכולים לאחסן את התריסים שלהם ולהבטיח תחזוקה נאותה של האוכל, במיוחד במזג אוויר חם. באופן דומה, חדרי האוכל חייבים להיות בעלי מיקרוגל וצוות העובדים לפיקוח על התלמידים הללו.

מצד שני, תזונאים מתנגדים לחלוטין למדד זה ומתריעים עליו חסרונות תזונתיים אפשריים שתלמידי טפר יכולים להציג. וכפי שהם מסבירים, קיים סיכון שהתפריטים של ילדים אלה אינם מאוזנים ומגוונים, וכך גם התפריטים של קנטינות בית הספר, העומדים בקריטריונים איכותיים מחמירים.

באופן זה הם חוששים שהעובדה שההורים ממלאים את הטבר של ילדיהם במזונות שהשתמרו בקלות (מחשש שהאוכל יתקלקל), פירוט מהיר (מבלי לספק את צרכי התזונה של ילדים הגדלים). , או אפילו אוכל בודד, רחוק מלהועיל להם לפגוע קשה בבריאותם של ילדים. אך בידינו להמר על תפריטים מזינים, בריאים ומאוזנים.

כללי בתי הספר שבהם מותר טופר

המילה הראשונה כאשר מתירים אישור של טופר במזנונים בבית הספר היא הקהילות האוטונומיות, אף על פי שהן משלהן מרכזים חינוכיים שמחליטים סוף סוף מה לעשות.

בקהילה של מדריד, למשל, כאשר אושר אמצעי זה, היו 791 מרכזים ציבוריים לתינוקות וילדים יסודיים שניצלו זאת, והוסיפו לבתי ספר פרטיים אחרים אשר שקלו אפשרות זו או שהקימו אותה זה מכבר.

בין בתי הספר הללו נמצא בית הספר Alcorcón Dawn, המאפשר שימוש בטפר מהיסוד השלישי, כל עוד האוכל החם נלקח במיכל אטום והתפריט הביתי של התלמידים תואם את זה שמציע חדר האוכל. .

אצל הקולגה סולצ ', מברצלונה, אפשרות זו מוצעת כבר למעלה משלושים שנה, אך בשנים האחרונות מספר התלמידים עם הטופר הרקיע שחקים. לעומת זאת, במרכזים אחרים, כמו בית הספר ג'ובאני אנטוניו פארינה באזוקקה דה הנארס, בקסטיליה לה מנצ'ה, מאפשרים רק אוכל ביתי כשיש אלרגיות למזון.

מצידו, Colegio Nuestra Señora de Begoña Ikastetxea de los Jesuitas, בבילבאו, הציג מדד זה בשנת 2013, אם כי סטודנטים שבוחרים לקחת אוכל מהבית חייבים לעמוד במספר תנאים, כמו שימוש בתרמוס. ומקררים ומבודדים ניידים, זיהוי נכון של כל החומרים, והאחריות ההיגיינית-סניטרית המוחלטת בהכנה והובלת מזון.

לסיכום, נראה כי למרות שבמרכזים מסוימים אמצעי זה מיושם במשך שנים, הוא עדיין ממשיך ליצור מחלוקת מסוימת בין הורים לאנשי מקצוע. בעד או נגד השימוש בתריסים בבתי הספר?

תמונות | י.פ.י.

שידור חי לחיך | האם זה נכון שהם גובים ממך על כך שלקחת אוכל משלך לבית הספר? מה אני מכניס את בני לקופסת האוכל לאכול בבית הספר?