במדינה הרגישה לאלימות מגדרית, זו של ג'ואנה ריבס הפכה לאחד המקרים שהעירו ביותר בתקופה האחרונה. לאחר שהיתה נעדרת עם ילדיה במשך חודש, סוף סוף אתמול עומדת אמם של שני הילדים, בני 11 ו -3, לרשות הצדק ולמרות בקשת המאסר של הפרקליטות, נשלטה חירותה הזמנית, אף שהצו למסור את ילדיו לאב שהורשע בהתעללות הוא עדיין בתוקף.
תינוקות ועוד יצרו קשר פטרישיה אורג'ודועורכת דין של קישור לנשים ברחבי העולם, עמותה העושה שימוש בכוח החוק לקידום והגנת זכויות נשים ונערות. היא נתנה לנו נקודת המבט של העמותה בעניין ג'ואנה ריבאס.
האם זה יכול להיחשב כחטיפה שג'ואנה ריבאס מסרבת למסור את ילדיה לאב שהורשע בהתעללות?
מקישור נשים ברחבי העולם אנו מאמינים כי אין להתמקד בוויכוח בשאלת ההחלטות שקיבלת מכיוון שאנו מסתכנים בשכחה של מה שחשוב באמת: מה שהוביל אותו למצב קשה זה. בהחלט, משהו נכשל במערכת המשפט כך שנאלצת לקבל החלטה קשה זו.
המכשירים המסדירים מצבים כמו זה של ג'ואנה, מעריכים כי אין חובה להורות על חזרתם של קטינים אם יוכח שהם יכולים לסבול מנזק גופני או פסיכולוגי. במקרה של ג'ואנה, לא הובא בחשבון כי על ידי התעללות בבן זוגה, האב גם מתעלל בילדיה, וכי בהרבה מקרים גברים מתעללים מפעילים אלימות כנגד ילדיהם כסוג של אלימות כלפי אמהות. לא נלקח בחשבון שגם קטינים בסכנה.
"אין חובה להורות על חזרתם של קטינים אם יוכח שהם עלולים לסבול מפגיעה גופנית או פסיכולוגית."
האם צריך לתת לאב שהורשע בהתעללות הזדמנות שנייה?
מתעלל אינו אב טוב. זו הנחת יסוד שממנה צריך להתחיל תמיד צדק. ילדים הם קורבנות ישירים לאלימות מגדרית גם אם הם לא סובלים מתוקפנות פיזית, מכיוון שהם עדים לאלימות זו ומכיוון שיחסים אלימים והתעללות בכוח הופכים למציאות בה הם מתפתחים. בנוסף, הם יכולים להפוך למכשיר בו האב משתמש כדי להנציח ולשמור על אלימות כלפי נשים. במקרה של ג'ואנה, בפרט, ניתנה הזדמנות שנייה זו, וההתמדה בהתעללות היא שאילצה אישה זו לברוח עם ילדיה.
מה שצריך לעשות הוא לנתח את המקרה הספציפי ולקחת תמיד בחשבון את טובת הקטין על זכויותיו לכאורה של המתעלל. אם יש היסטוריה של אלימות מגדרית, יש לקחת אותם בחשבון בעת כינון משטר הביקור או המשמורת, כפי שביקשה האו"ם כאשר גינה את ספרד על המקרה של אנג'לה קרניו. עם זאת, בפועל זה לא מתקיים.
ישנם עדיין הרבה סטריאוטיפים נגד נשים, כמו "כל מה שהם רוצים זה לפגוע בגברים". לרוע המזל, כל הדעות הקדומות הללו המונעות מנשים וילדיהן לגשת לצדק, גורמות לכך שמספר הילדים שנהרגו על ידי המתעללים נותר גבוה מאוד.
"החוק קובע כיום כי יש להעריך את טובת הקטין בעת קביעת זכויות ומשמורת על משמורת."מה אתה חושב על ההחלטה של ג'ואנה ריבס לברוח עם ילדיה?
מקישור נשים ברחבי העולם אנו מאמינים כי אין להתרכז בוויכוח בשאלה האם ג'ואנה ריבס קיבלה החלטה טובה או לא, אלא באילו נסיבות הובילו אותה לקחת אותה.
נשים ממשיכות להתמודד יום יום צדק הקובע אותם ומפלה בגלל היותן נשים, המבוסס על סטריאוטיפים לגבי מה צריכה להיות 'אם טובה', על אופן התנהגות קורבן לאלימות מגדרית וכו '.
בכל מקרה, מה שהצדק לא יכול לשכוח הוא שכדי להחליט על ביקורם או משמורתם של ילדים, חיוני להעריך את טובת הקטינים, כפי שנקבעה על ידי האמנה לזכויות הילד. והאינטרס הזה צריך לגבור על זכויות הביקור לכאורה של ההורים המתעללים.
האם ילדי הנשים המוכה הם בטוחים כאשר הם נפרדים מהוריהם? כיצד החוק במקרים אלה?
רק עד כה השנה נהרגו 6 ילדים על ידי מתעלליםעל פי הנתונים הרשמיים של משרד השוויון. בניהם ובנותיהם של קורבנות אלימות מבוססת מגדר יכולים להפוך לדרך להמשיך לפגוע בנשים, להנציח אלימות כלפיהם, ובמקרים רבים, סוף סוף להיהרג.
החוק קובע כיום כי יש להעריך את טובת הקטין בעת קביעת זכויות משמורת וביקורים. ובהערכה זו, כפי שהמליצה ועדת ה- CEDAW כשגינתה את ספרד על המקרה של אנגלה קרניו, יש לקחת בחשבון את ההיסטוריה של האלימות המגדרית. עם החוק הנוכחי הדבר יתאפשר (למעשה, אמנת איסטנבול קובעת כבר כי בנים ובנות הם קורבנות האלימות שמפעילים אבות כלפי אמהותיהם), אך בפועל זה לא קורה, איך אינטרס של קטינים.
"יש לתקן את החוק כדי להבהיר במפורש את החובה להעריך את ההיסטוריה של אלימות מגדרית בעת ההחלטה על זכויות משמורת וביקור."ביישום הכללים משתמשים בסטריאוטיפים המפרים את זכויותיהם של נשים וילדיהם. סטריאוטיפים, למשל, שהדבר החיובי עבורם הוא שהם קשורים לשני ההורים, יהיו אשר יהיו.
לדוגמא, במקרה של ג'ואנה, הבן הצהיר כי אביו נעל את אמו וכי הוא הסיר את מפתחות המכונית שלו, ולכן הוא השאיר אותה מבודדת (בבית כפרי הרחק מתרבויות, באי קטן). עם זאת, עובדה זו, ללא ספק אלימה כלפי הילד, לא נחשבה כישות מספקת. במקום להגן על הילד ואחיו מפני האלימות שהאב מייצר, ממזערים את חשיבותם ("הם מריבות זוגיות"), ואולי אפילו חושבים שהילד משקר כי האם מתפעלת. וסטראוטיפים נגד נשים עובדים גם הם, כפי שהם מוגזמים, שקרנים או מניפולציות. הגנת האב, למעשה, יושבת גם על אותו סטראוטיפ אחר: שנשים מגוחכות. והם עובדים.
והדבר החמור ביותר הוא זה בתי המשפט אינם מודעים אפילו לכך שהסטריאוטיפים הללו עובדיםוהשאיר קורבנות אלימות ללא הגנה. בעניין זה, מדינת ספרד גם לא עמדה בהמלצת CEDAW לקבוע אימונים חובה בנושא אלימות מגדרית וסטריאוטיפים מגדריים לכלל המפעילים שמשתתפים בהחלטות במצבי אלימות (גופי שיפוט, פקידים ...).
עוד בפרשת ג'ואנה ריבס
המקרה של ג'ואנה ריבאס: האם האם מצליחה להמשיך לברוח עם ילדיה כדי לא למסור אותם לאב?
מקרה ג'ואנה ריבאס: השימוע קובע שיש לך שלושה ימים למסור את ילדיך
פרשת ג'ואנה ריבאס: החוקתית דוחה את הערעור על אמפרו, ונשאר רק לו ללכת לבית המשפט לזכויות אדם
המקרה של ג'ואנה ריבאס: האם משתחררת באופן זמני וחוזרת הביתה עם ילדיה
