אנו חיים בתקופה בה הרעיון של דמות האב שעובד, רחוק רגשית ולעיתים קרובות נעדר, נראה שהוא חלק מהעבר. במהלך העשורים האחרונים עברנו לראות כיצד הדאגה העיקרית של האב הייתה לזכות בלחם שצריך "להסתבך", "להיות פעיל" או "להתחייב" לטיפול בילדים.
שינויים אלה נובעים בחלקם מהשתלבותן של נשים רבות בשוק העבודה ועליית משפחות עם שתי משכורות, אך חל גם שינוי בציפיות וכעת אב "טוב" ממלא תפקיד פעיל במשפחה באותה תקופה של לחלוק אחריות בטיפול בילדים וקבלת החלטות. הוכח באופן נרחב היתרונות של הורות טובה לרווחתם של ילדים.
אך למרות שינוי זה, עדיין קיימות עדויות לכך שדמותה של האם המסורתית כמטפלת העיקרית היא עדיין התייחסות נפוצה בכל תחומי חינוך ההורים ובספרים אודותיה. למעשה, מדיניות לפשר בין עבודה וחיי משפחה ממשיכה לשקף את הדואליות המגדרית של נשים וגברים העובדים והורים.
בשנים האחרונות הוקדשה תשומת לב רבה יותר לאופנים שבהם ניתן לשפר את תנאי הגברים במשפחות. לדוגמא, חופשת הורים בתשלום של שבועיים הונהגה בבריטניה באפריל 2003 ובאפריל 2015 היא שופרה עם כניסתה של חופשת ההורים המשותפת, מה שאומר שכאשר האם מסיימת את חופשת הלידה שלה עם חזרתו לעבודה, ההורה או בן זוגו עשויים להשתמש בזמן שנותר של עד 52 שבועות.
בפועל, הדיווחים מראים כי קבלת חופשת ההורים המשותפת לשני ההורים הייתה נמוכה מאוד, מסיבות שנעו בין חוסר מודעות למערכת לעובדה שלמשפחות רבות זה לא משתלם להפחית את השכר ב בהשוואה לזמן הפנוי הקיים ולקבל רק כ -700 יורו בחודש.
עלות היותם הורים
עובדה כי בריטניה נמצאת הרחק מאחורי מדינות אחרות מבחינת מדיניות התומכת באבהות: בשבדיה ובנורבגיה יש חופשת לידה, ומגיעה לאחוז גבוה מהשכר ההופך ל 100% 10 השבועות הראשונים במקרה של נורבגיה.
השחרור המשותף בבריטניה הונהג לאחרונה וזו הסיבה שעדיין אין מעט מחקר בנושא זה. מה שאושר הוא ישנן יותר ויותר דרכים להבין את הגבריות ומה המשמעות של להיות אבא כיום (כולל שינויים באחריות בעת לידת ילדים).
הורים פתוחים יותר לרעיון שהם יכולים להיות מעורבים יותר בטיפול בילדים, אך מי שמחליט להיות במשרה מלאה ולהישאר בבית נשאר נדיר.למידע נוסף אנו יכולים להסתכל על הורים שאימצו את תפקיד המטפלים העיקריים במשפחה. אלה "הורים שנשארים בבית" הם היו דבר נדיר עד לפני כמעט 10 שנים בהן התרחש המשבר הכלכלי העולמי. המונח נטבע "איחוד" (שילוב של המילים "גבר" ו"מיתון ") כדי לרמז לעובדה שגברים רבים קיבלו על עצמם את תפקיד" עקרת בית "לאחר שאיבדו את מקום עבודתם בגלל המשבר. המכון הלאומי לסטטיסטיקה של בריטניה דיווח בשנת 2016 כי היו 225,000 הורים בבריטניה שיכולים להיות מסווגים כ"לא פעילים כלכלית "בגלל אחריות משפחתית.
גבריות ועבודות בית
יש קצת מחקר על הורים שלא עובדים ונשארים בבית. החל מהעבודה של אנדראה דוקט בקנדה, קו מחקר זה אומץ על ידי חוקרים בבריטניה. לאחר בחינת האופן בו מיוצגים הורים אלה בתקשורת ואיסוף מידע ממקור ראשון, ניכר כי הגבריות במקרה זה נקבעת על ידי האופן בו התקשורת מייצגת את ההורים שמחליטים להישאר בבית
לדוגמה, כדי להסביר את תפקידם של הורים שנשארים בבית, ישנם מחברים המציינים מודלים שונים של גבריות, בעוד שאחרים מדברים על אזהרות או אפילו מעבירים את הרעיון כי הורים כאלה אינם מבחירים, אך ראו נאלץ לקבל את ההחלטה הזו.
הרצון לטפל בילדים במשרה מלאה הפך לחלק מהזהות האישית שלהם והביא אותם לעבד טוב יותר את עובדת יישום תפקידם כמטפלים ברעיון המסורתי של גבריות.למרות כמה מההערות השליליות הללו, מה שהיה ברור לי לדבר עם חלק מההורים האלה זה הרצון לטפל בילדים במשרה מלאה הפך לחלק מזהותם האישית והוביל אותם לעבד טוב יותר את עובדת יישום תפקידם כמטפלים ברעיון המסורתי של גבריות. זה משתלב עם כמה מהמחקרים האחרונים שמציעים שיש כמה רעיונות לגבי משמעות הגבריות ולא אידיאל הגמוני ייחודי של גבריות המבוסס על עבודה קשה והשתכרות לחם למשפחה. זה משהו שנראה באופן בו ההורים משלבים עבודה בתשלום עם חיי משפחה.
נכון שבכל פעם הורים הם פתוחים יותר לרעיון שהם יכולים להיות מעורבים יותר בטיפול בילדים, אך מי שמחליט להיות במשרה מלאה ולהישאר בבית נשאר נדיר. כמה דיווחים כמו המחקר שטענו שגברים "עם אשכים קטנים יותר היו בעלי סיכוי גבוה יותר להסתבך במשימות כמו החלפת חיתולים, האכלת ילדיהם או רחצה" מצביעים על כך כי עדיין יש הרבה מה לעשות מבחינת הדאגה החברתית מפני גבריות וטיפול בילדים.
מחבר: אביגיל לוק, פרופסור לפסיכולוגיה באוניברסיטת ברדפורד
מאמר זה פורסם במקור ב"שיחה ". תוכלו לקרוא את המאמר המקורי כאן.
תורגם על ידי Silvestre Urbón.
