יש מקרים בהם אהבה יכולה להיות יותר מאשר התבונה, ויתרה מכך אם זו אהבתם של הורים מסוימים כלפי בתם, מה שבוודאי יכול להביא אותם למיצוי כל האפשרויות במקום להיכנע לראיות.
הרופאים העריכו בקפידה את המקרה של מארווה, תינוקת בת שנה שהייתה בתרדמת מושרה במשך חודשיים כדי לנסות להציל אותה מנגיף רציני, וכבר החליטה שכדאי לה לנתק אותה. עם זאת, ההורים קיבלו שזה לא יקרה כשהתעורר מתרדמתו הוא השאיר את כולם מופתעים, בכך שהוא מראה שהוא היה טוב מהצפוי.
בספטמבר חלה בנגיף חמור מאוד
בספטמבר אושפזה מארווה בבית חולים בניס (צרפת) שנפגעה מנגיף שגרם נזק נוירולוגי. הרופאים החליטו לגרום לתרדמת שלו בכוונה "לנתק" את מוחו בדרך כלשהי ולמנוע ממנו להתלהט.
חודשיים אחר כך, הרופאים חשבו שאין הרבה מה לעשות לילדה הקטנהוהם העבירו להורים את ההחלטה להפסיק עם הטיפולים, בהתחשב בכך שהנזקים שאותם סבלה הקטנה עומדים להשאיר סרטי המשך רציניים למוחה כמו גם לאיברים אחרים. כפי שהסבירו, הילדה עומדת לקבל בעיות נשימה, אכילה והתמצאות, כך שהוא תמיד יחיה תלוי במכונת הנשמה ומכונות אחרות וטיפול מתמיד.
אולם ההורים סירבו לנקוט בצעד זה מכיוון שהם עדיין הסתמכו על החלמתם, והחלו במאבק חברתי (הם התחילו את קמפיין "לא בלי המארווה שלי", איתו הם אספו יותר מ 114,000 חתימות), וכן פעולות משפטיות כדי לקבל הארכה. השופטים פסקו לטובתם והוענקו הארכה של הטיפול בבית החולים במארווה למשך חודשיים נוספים.
ומארווה התעורר טוב מהצפוי
על ידי הפחתת הסמים, מרווה הגיבה כפי שאיש לא ציפה (ובכן, אף אחד מלבד הוריה), בכך שהיא פקחה את עיניה והביטה בהם. הרופאים לא חשבו שהוא יעשה את זה, אבל הוא פקח את עיניו והביט בהם. נראה כי האיברים שלו מגיבים טוב וכפי שהסביר האב, כל יום הוא רואה את בתו מתקדמת מעט: "כשאני מדבר איתה, היא שומעת את קולי; היא מגיבה, לפעמים היא אפילו מחייכת."
מה יהיה העתיד אי אפשר לדעת, אך ברור כי הוריה יעשו כל מה שאפשר ובלתי אפשרי בכדי לגרום לבת שלהם להיות טובה, מטופלת ומרגישה נאהבת, מכאן נותר רק לאחל לה להשתפר בהקדם האפשרי להתפתח בצורה הטובה ביותר. הלוואי שבקרוב אהיה אותה בחורה צוחקת שהייתי אמורה להיות.
