אחת השאלות שאנו שואלים כמה נשים היא האם היות אמהות עובדות ישפיעו לטובה או לשלילה על חינוך והתפתחות ילדינו. למעשה, רבים מקבלים את ההחלטה לעזוב את עמדותיהם כדי להתמסר להם לחלוטין, מתוך מחשבה שזו האופציה הטובה ביותר עבורם, אך מחקרים שנערכו בארצות הברית חשפו זה עתה כי יתכן שזה לא נכון לחלוטין.
מחקר כזה, שנערך במאמר של ניו יורק טיימס, מצביע על כך שבנוסף ליתרונות הכלכליים, לילדים יתרונות חברתיים וחינוכיים גם כאשר אמם עובדת. הם לא מצביעים על כך שלהורים שמבלים זמן רב עם ילדיהם אין הטבות, אך במקרה הראשון ישנם סוגים אחרים של פיצויים.
אחד המחקרים שהוזכרו בוצע על ידי ה- בית הספר לעסקים בהרווארד. זה כלל 50,000 מבוגרים ב 25 מדינות ו נצפה שבנות אמהות עובדות השלימו שנות לימוד רבות יותר, יש סיכוי גבוה יותר שהן מועסקות בתפקידי פיקוח והרוויחו הכנסות גבוהות יותר. באשר לבנים, נצפה שככל שהתבגרו הם בילו זמן רב יותר בטיפול בילדים ובעבודה ביתית.
עובדה נוספת שכדאי להזכיר היא שילדיהן של אמהות עובדות באותן מדינות בילו שעה נוספת בשבוע בטיפול בבני משפחה ו -17 דקות נוספות בשבוע בעבודות בית, מה שלפי המחקר מוביל ל חשבו שהגדלת השתתפותן של נשים בכוח העבודה עלולה להביא לנישואים יציבים יותר
לדברי אחד החוקרים, זהו סימן מובהק לכך שהתנהגותם של הורים קובעת את ההנחיות שילדינו פועלים בחייהם:
"זהו הרמז הטוב ביותר שלנו שמה שקורה הוא מודל התנהגותי אמיתי של הכישורים שההורים משדרים, כמו למשל כיצד הם יכולים להתמודד עם הדרישות השונות של העבודה והבית."
בחקירה אחרת נצפה זאת ילדים שגדלו על ידי אמהות עובדות היו בעלי סיכוי גבוה יותר לאישה עובדת. גברים עשויים להעדיף להתחתן עם אישה עובדת, לטענתם, על כך ש"הרכיב צוות טוב יותר ". "אם אתה רוצה לעבוד, הדרך הטובה ביותר למצוא סביבה תומכת לכך היא להתחתן עם גבר שאמו עושה את אותו הדבר."
ממחקרים למציאות
התחושה שנשארה לי לאחר שקראתי את המסקנות הללו היא שהמחקר אינו שלם. באופן אישי אני מאמין שלכל אחת משתי האפשרויות (לעבוד או להישאר בבית) יש יתרונות וחסרונות הן להורים והן לילדים. זו הסיבה שמחקר שלם צריך לכסות את ההשלכות של האחד והשני, מכיוון שנשארת לך התחושה שהדרך הטובה ביותר היא ללכת לעבוד בחוץ.
כמו כן, במסקנות לא דיברו מעט על אותם 'תגמולים' שאנו עושים לילדינו על שלא היו איתם כל היום. הם מתייחסים בבירור ל"זמן האיכות "המפורסם, (שם אני לא יכול שלא להמליץ על מאמר זה שבן זוגנו ארמנדו כתב לפני זמן מה), אבל יש לי ספק לגבי מה שהם רואים כדבר הנכון או ה"מינימום ".
למרות שאני יודע שמחקרים מסוג זה נועדו לתת סקירה כללית על מצב המשפחות, אני חושב שקשה מאוד להכליל ולתת מסקנה ברורה כ"הדבר הטוב ביותר עבור ילד הוא שאמו תעבוד מחוץ לבית ": זה לא נלקח בחשבון אם למעשה האישה עושה זאת לשביעות רצונה האישית או מכיוון שזו האופציה היחידה שיש לה (מבחינה כלכלית)מאחר והתפתחותה האישית של אישה יכולה להיות מגוונת מאוד: עבור חלק זה יכול להיות להקדיש את חייה למשפחתה ואחרים לשלב את הבית בקריירה המקצועית שלה.
הדבר היחיד שאני יודע זה עבור ילד כל הזמן שהוא יכול לבלות עם הוריו מעשיר, ואי אפשר יהיה למדוד אותו. אני בת לאם עובדת שהייתה מובטלת זמן מה ... כשחדשתי את הקריירה שלה התגעגעתי אליה מאוד ולמרות שהיא מעולם לא הפסיקה להיות נוכחת כל עוד יכולתי, אני עדיין זוכר את העצב שחשתי שלא הצלחתי להמשיך לשתף אחר הצהריים איתה וכמה שמחה היא חשה כשהגיעו בסופי שבוע והיא לא הרפתה מהצד שלה: כנראה שילדה כמות הזמן שהיא צריכה מהוריה היא יותר ממה שדמיינו.
אולי הדבר החשוב ביותר הוא למצוא את האיזון: התפתחות אישית חיונית בכדי להרגיש טוב עם עצמך, ולמרות שאני יודע שממש קשה להחליט מתוך שכנוע עצמי אם אנחנו רוצים לעבוד או להישאר בבית (מסיבות כלכליות בעיקר), בסופו של דבר הכלי היחיד שיש לנו הוא היו ברורים לגבי סדר העדיפויות שלנו כשאתם חולקים את הזמן שלנו.
