ב- 19 בנובמבר הממשלה באמצעות שר הבריאות, השירותים החברתיים והשוויון, אנה מטו, אישרו את מה שכבר לאחר מספר דחיות, רבים הניחו וזהו פוסל להאריך את חופשת האבהות מהשבועיים הנוכחיים לארבעה, בשל עלות המדד האמור.
לדברי השר, היום לא ניתן לשאת בעלויות של 245 מיליון של יורו שהמדידה הזו תגרור.
יש להקצות את הכסף "לדחוף ביותר" כעל העלאת קצבאות, יצירת תעסוקה והבטחת שירותים בסיסיים כמו חינוך ובריאות. השר אישר.
לדברי סגן CiU, הוצאה של צעד זה, אשר מהווה 0.057% מתקציב המדינה ניתן לממן אותו מהקצבה שלא הוקצתה במהלך שנת 2013 לחופשת לידה ולידה.
הבטחות ריקות בעת הפיוס
זה מזעזע מאוד שבמדינה עם שיעורי לידה מתחת לשפל היסטורי, האמצעים לעבודה והתפייסות משפחתית ממשיכים להיות מצחוקים והופכים לחלק מתור העדיפויות הלאומי.
שוב אנו עומדים בפני חוסר היכולת של הפוליטיקאים שלנו לראות מעבר לשנת הבחירות ואנחנו ממשיכים בלי להבין כי בעוד שמדינות אחרות בסביבתנו נקטו צעדים לפתור בעיות לידה, כאן אנו דואגים לצייר את הטרקטור בזמן שאנחנו לשרוף את השדה ואני תוהה, כמה יעלה לתחזק את המדינה הזו כאשר האוכלוסייה המזדקנת תגיע לנקודת האל-חזור? אני מניח שהם יענו שאם זה ייעשה על ידי אלה בשנת 2030.
למילים של שליטינו עשוי להיות מעט ערך כאשר הם מדברים על שוויון בעבודה אם עדיין יש הבדל כזה בימים זה בזה. הגיוני שיזמים ממשיכים להפלות נשים בגיל הפוריות נגד גברים, אם אלה האחרונים יוכלו ליהנות מחופשת מיני כשהם הורים.
האויב בבית
לרצון המועט של הממשלה לבזבז את הכסף במשהו שאינו מביא לתועלת עסקית לטווח קצר, מצטרפים כמה רצונותיו של חלק גדול מהקולקטיב הגברי. ואף על פי שיש זרם חזק של שינוי בהקשר זה, הרעיון שגידול ילדים הוא חלק ממנה עדיין נפוצה. שלנו הוא עבודה וילדים הם דברים של נשים.
מידה נדרשת
למרבה המזל, אני חוזר ואומר, דברים משתנים, לאט לאט, יותר ויותר גברים קמים לתבוע את זכותם להשתתף בגידול ילדיהם. מסיבה זו, חשוב לבצע צעדים כאלה בהקדם האפשרי. אנחנו לא כמו אמהות, לא לקחנו את בננו בתשעה חודשים, לא היה לנו זמן זה של "הסתגלות" למצב החדש ההוא שאמור להיות אב. וברוב המקרים 15 יום אפילו לא נותן להתחיל לדעת.
גם לא ארבעה שבועות, אבל לפחות זו התחלה. זה זמן יקר להכיר אותנו, להיפטר מהפחד הפנימי ההוא שמגיע אליך בפעם הראשונה שיש לך את בנך בזרועותיך, הרגע בו אתה לא יודע מי אתה עכשיו, שבו תחושה שמעולם לא הייתה לך מעולם מציפה, התחושה של "להיות אבא" שלעתים עולה כל כך הרבה לעיכול.
אנו זקוקים לארבעת השבועות ההם כדי ליצור את הבסיס, את הבסיס של המשפחה החדשה שלנו, את העתיד שלנו. עלינו לחיות אימהות ליד בן זוגנו ולא הצד השני של קו הטלפון. כמו שאנחנו צריכים את החגים כדי לטעון סוללות כדי להתחיל מחדש, אנו זקוקים לזמן הזה עם המשפחה שלנו להיות הורים, לעבור מלהיות שתיים להיות שלוש.
גברתי שר, זו לא הוצאה של כמה מאות מיליונים, זו השקעה עתידית של מאות מיליארדים, זו השקעה בעתיד המדינה, ביסודות שלנו, זה צעד ענק לעבר עתיד שווה.
יש לזכור כי הבטחה זו התקיימה בעלוני הבחירות של מפלגות שונות הרבה לפני תחילת המשבר, מבלי שאיש מהם עשה דבר בכדי לבצעו. אני מניח שניפגש שוב לקראת 2015 זו.
עליהם ואנחנו תלויים.
