אחד הזיכרונות הכי לא נעימים שילד יכול להיות הוא לשמוע או לחזות במריבות בין אבא לאמא. האנשים שנמצאים שם כדי להגן עליך ולטפל בך, תוקפים פתאום ומשוחחים עם הצרחות. אתה יכול לדמיין איך ילד יכול להרגיש לגבי זה? הוא מרגיש חסר אונים ומפוחד, רגיל.
וזה לא סתם לגרום להם לעשות זמן רע, זה הולך הרבה יותר רחוק. דיונים בין הורים מותירים חותם על ילדים. לא רק שזה פוגע בהם לראות אותם נלחמים ואומרים דברים מכוערים, אלא גם זה הורים נלחמים פוגעים ביכולתם של ילדיהם להכיר ולווסת את רגשותיהם שלהם.
מריבות בין הורים משאירות את חותמן על ילדים
כך עולה ממחקר של בית הספר לתרבות, חינוך והתפתחות אנושית של שטיינהרדט באוניברסיטת ניו יורק, ופורסם בכתב העת המדעי. פיתוח ופסיכופתולוגיה, תוקפנות בין הורים מעצבת לרעה את התגובה הרגשית של הילדים. חשיפה לתוקפנות מילולית ופיזית בקרב ההורים משנה את יכולתו של הילד לזהות את רגשותיהם ולשלוט בהם.
החוקרים העריכו 1,025 ילדים ומשפחותיהם במהלך סדרת ביקורי בית מאז שהילד היה חודשיים עד כמעט חמש שנים. הושמעו מספר שאלונים להורים ומשימות מסוימות ניתנו להורים ולילדים שנועדו למדוד את רמת הכאוס המשפחתי.
לאחר 58 חודשים החוקרים מדדו את יכולתם של הילדים לזהות ולזהות נכון רגשות וגילו כי חשיפה גדולה יותר לתוקפנות גופנית בקרב ההורים קשורה לקושי גדול יותר של ילדים לזהות רגשות.
ככל שהחשיפה לתוקפנות ממושכת יותר, כך גדל הקושי של הילדים בוויסות שלהם רגשות של עצב, נטישה ופחד, מה שמעמיד אותם בסיכון גבוה יותר להציג תסמינים של חרדה ודיכאון בהמשך.
ראו לדון בהורים משפיע על יכולתו של הילד לנהל את רגשותיו ואנחנו כבר יודעים שפיתוח אינטליגנציה רגשית, לזהות ולהביע את מה שאנחנו מרגישים הוא חיוני לחיים.
אך מי מעולם לא התווכח?
כנראה שכל ההורים דנו אי פעם, זה נורמלי. וגם אם אנו מנסים לשלוט בעצמנו או לעשות זאת באופן פרטי על כך שלא פגעו בילדינו, לרוב איננו מסוגלים לעצור את המומנטום.
אבל בואו נשים את עצמנו לרגע במקום של הילד שמרגיש מאוים. מריבות בין הורים משפיעים מאוד על ילדים, שעבורנו יכולים להיות רק חילופי דעות סוערים, הם יכולים לראות בזה קטסטרופה. ילדים מפנטזים, יכולים להסיק מסקנות שגויות ולהרגיש מבולבלים עוד יותר. מה יקרה עכשיו אם אבא ואמא ילחמו? הם הולכים להיפרד? מה יקרה לי? הם עשויים אפילו לחוש אשמה אם הם דנים במשהו שקשור אליהם.
מי מכם לא הרגיש קשר בבטן כאשר באמצע ויכוח בנך אומר לך בפנים מפחידות, "בבקשה, אל תתווכח יותר"? ואתה מבין את השגיאה.
אמנם יש הסבורים כי ויכוח מול ילדים אינו דבר שיש תמיד להימנע ממנו, מכיוון שהוא יכול אפילו ללמד אותם לנהל סכסוכים, דבר אחד הוא ויכוח, חילופי דעות, ועוד דבר אחר מאוד לתקוף או להעליב.
לאחר הסערה, הרגיע אותם
למרות שאנחנו יכולים בשלב מסוים לצאת משליטה ולהילחם עם בן / בת הזוג שלנו מול הילדים, זה חשוב ואז הרגיע אותם.
תקשורת עם ילדינו היא המשאב היקר ביותר שיש לנו. לכן, אם זה היה דיון חולף נוכל להסביר בנחת שלפעמים אבא ואמא מתעצבנים אבל זה לא אומר שהם מפסיקים לאהוב אותו או לאהוב אותו. התנצלות על התקופה הרעה לא תזיק.
אם המצב בבית כבר כאוטי והדיונים הפכו למטבע משותף, אולי נוח לבקש את עזרתו של רופא מומחה, לטובת המשפחה ובעיקר למען הילדים.
