האם גז צחוק הוא אלטרנטיבה טובה לאפידורל?

נכון להיום, למעט מקרים חריגים, לאישה שהולכת לבית חולים ללדת שתי אפשרויות אפשריות: עשה זאת עם אפידורל או עשה את זה בלי אפידורל. הרדמה אפידורלית טומנת בחובה כמה סיכונים הקשורים בה, מונעת מהאישה להכניס את עצמה למצב המתאים לה ביותר ומעודדת לידות להתארך. האלטרנטיבה, לא להשתמש בה, הופכת את הלידה לבטוחה יותר, אך מחייבת מנטליזציה, של אנשי מקצוע שעוזרים ומכבדים את העבודה ושהוא פוגע יותר, וזו הסיבה שנשים רבות בסופו של דבר מבקשות זאת.

בחיפוש לאפשר לנשים חופש תנועה ולאפשר לעבודה להתקדם במעט הפרעות, מדינות מסוימות עושות בהן שימוש תחמוצת החנקן או גז צחוק, גז הנשאף דרך מסיכה ושפעתו פוחתת ונעלמת כאשר מוסרים אותו. הספק הוא: האם גז צחוק הוא אלטרנטיבה טובה לאפידורל?

נעשה שימוש נרחב במדינות רבות

גז חנקן הוא גז חסר צבע ונטול ריח המשמש עד 50% מהמשלוחים בפינלנד, קנדה, אוסטרליה ו -60% מאלו שבבריטניה, מכיוון שהוא חסכוני, קל לשימוש ושימושי יחסית. בדיוק מסיבה זו מוזר שהשימוש בו אינו נמשך בספרד או במדינות כמו ארה"ב, בהן מעט מאוד בתי חולים מציעים זאת.

זהו גז שהתגלה בשנת 1771 והחל להשתמש בו בשנת 1934, כאשר נוצר מכשיר שאיפשר ניהול עצמי, ומוצע כעת. מעורבב עם חמצן בריכוז של 50%, על מנת להפחית את ההשפעות הרעילות וההזיות של חנקן בריכוזים גבוהים יותר.

מה ההשפעה של גז צחוק?

ההשפעה של גז צחוק היא של לנטרל העברת עצבים ברמת המוח. משהו כמו להגביל את העברת תחושת הכאב למוח, לעזור לו לפגוע מעט פחות, או שהכאב חי אחרת.

כשאדם נושם את זה הוא חש סוג של סחרחורת ורגיעה נעימה שיכולה לגרום לצחוק בזמנים בהם אין כאב.

כשיש כאב, האישה מבחינה ואומרת: "זה כואב." ההבדל בכך שלא להשתמש בו הוא שאתה יכול להוסיף א "אבל שום דבר לא קורה, לא אכפת לי".

האם זו אלטרנטיבה לאפידורל?

גז הצחוק מנוהל באמצעות מסיכה והיא האם עצמה שמניחה אותו ומורידה אותו. ההשפעה מהירה מאוד (מתחילה לאחר 30 שניות בערך) ונעלמת במהירות כשמוסירים את המסכה. הרעיון הוא להמשיך להשתמש בו במהלך התכווצויות ולהפסיק לנשום אותו בזמן שביניהם.

השימוש בגז צחוק מאפשר חופש תנועה, מאפשר מניעת לידה, נמנע מהתערבויות רבות וההחלמה היא מיידית. לשם השוואה, הרדמה אפידורלית גורמת לך לאבד את תחושת הדחיפה ויכולה לגרום לשימוש במדדים רבים (שימוש באוקסיטוצין, תנוחת ליטומיה וכו ') המסייעים ומייחדים את העבודה עוד יותר, בסיכון להסתיים ב ניתוח קיסרי או עם סיבוכים אחרים.

כעת, ההבדל הוא לא רק זה. ההבדל הוא עם האפידורל לידה לא כואבת, אבל עם תחמוצת החנקן זה כן. נכון שזה כואב אחרת, שהאישה מאבדת מעט פחד מכאב, שהיא יכולה לסבול את זה, אבל זה גם כואב.

אם אישה רוצה ללדת בלי לדעת, או בלי לסבול, גז הצחוק אינו אלטרנטיבה ראויה. אם אישה, לעומת זאת, רוצה ללדת טבעית, זהו פיתרון מעשי ושימושי מאוד שיכול לעזור לה להשיג אותה.

בואו נגיד שזה פיתרון ביניים עבור אותן נשים שהולכות לבית חולים מתוך כוונה ללידה טבעית ללא הרדמה וכשהן שם הכאב גורם להן לחשוב מחדש על הבחירה שלהן. גז הצחוק זהו משכך כאבים ולא הרדמהכך שהלידה ממשיכה לכאוב, אך היא תהיה פיתרון עבור רבות מהנשים הללו, שעשויות ללדת את הלידה הרצויה על ידי שליטה במעט על כאבי ההתכווצות.

מתחיל להשתמש ברפואת ילדים

כסקרנות, אני מסביר שבבתי חולים רבים הוא משמש כבר זמן מה ברפואת ילדים, בעיקרון בחדר המיון, שם לילדים יש התערבויות מאוד מעצבנות עבורם.

הכוונה היא לשלוט בכאב כך שילדים יסבלו כמה שפחות, ולכן הם משתמשים בגז הצחוק כך שיהיו רגועים יותר ואז עושים שימוש בסדציה או בהרדמה הדרושים. כלומר, השימוש בגז אינו מאפשר להם לתפור ילד ללא הרדמה, אולם הוא מאפשר למקצוענים להפעיל הרדמה כמו שצריך וכי התהליך אינו מאבק מתמשך עם הילד: קל יותר לתפור או תניח דרך אם הילד רגוע יחסית מאשר אם הוא קופץ על האלונקה.

בלידה, בהיותה האישה שמחליטה מתי לנשום, היא זו שמחליטה באיזו מידה היא רוצה להרגיש מה הגז מציע, אבל אני חוזר ואומר: זה לא ניתן להשוואה להרדמה אפידורלית, אבל זה לידה עם אפידורל אינה ניתנת להשוואה ללידה בלעדיה, ברמה של בקרת תהליכים, סיכון והתאוששות.