היום התקשרה שיחה הנטל הכלכלי של ספרי הלימוד משוחרר עבור משפחות רבות. הם היו נציב תלונות הציבור ונשיא הוועד הספרדי של יוניסף, שזכרו כי בתחילת השנה הספרים הם פריט בולט בתקציבי המשפחה.
בשנה שעברה פורסם מחקר "ספרי לימוד בחינם: תכניות, מענקים, הלוואות ושימוש חוזר" שהצביע על הצורך באמצעים שיאפשרו לילדים להשתתף בחינוך חובה בחינם (כפי שנקבע בחוקה שלנו).
נציב תלונות הציבור ממליץ לך מעדיפים הלוואות ומערכות שימוש חוזרות בספרי הלימוד ומדגיש כי לחומרים לבית הספר יש עלות גבוהה לחברה, באמצעות תקציבי מדינה, קהילות אוטונומיות והורים.
לשם כך יש צורך כי לתלמידים יהיה הרגל לדאוג לחומרים או ספרים על מנת שיוכלו לעשות בהם שימוש חוזר או להשאיל אותם. אבל בשנתיים הראשונות הללו ליישום ה- LOMCE זה יהיה קשה, מכיוון שבקורסים שבהם יש שינויים, הספרים הם מבוא לאחרונה, עקב שינויים בנושאים ושינוי תוכן.
נציגי הגופים שמבצעים את הערעור סבורים כי ניתן לפרוץ את מעגל העוני באמצעות חינוך, אך לשם כך חייבת להיות גישה שווה לזה
כך נדרשו הממשלות והמוסדות ליישם אמצעים להשגת סיפוק וטיפוח מערכות הלוואה ושימוש חוזר אוניברסלי. למעשה, ב- LOMCE עצמו, ההוראה הנוספת החמישית קובעת כי המשרד יקדם את ההלוואות בחינם של ספרים וחומרים אחרים במרכזים הנתמכים בכספי ציבור.
הנושא כאן הוא אם יש צורך בספרי לימודאו ליתר דיוק אם יש צורך בספר הספרים שילדים זקוקים לשנת לימודים אחת. שאני לא כועסת על העורכים, שכבר הצביעו על העלייה הקטנה במחיר הספרים לקורס הזה (אם כי אינני יודע מה לחשוב על 240 יורו שהם עולים לילדה בבית הספר השלישי).
נושא שכדאי לחקור אותו אני כבר מצפה לעשות ועוד, מאז שקראתי את הראיון הזה עם כרמן בייב, מנהל בית ספר יסודי ציבורי במדריד שמשיג תוצאות מצוינות, וללא ספרי לימוד!
