הרבה זמן אני ממתין להציג בפניכם ספר שקראתי, תודה שהמו"ל אריאל (מפלאנטה) שלח לי אותו. המחבר שלה הוא גרגוריו לורי, שמרקוס דיבר עליו בפוסט הזה, ואני חייב לומר לכם שלמרות שבתחילה הוא הציג רתיעה מסוימת מול הקריאה הזו, סיימתי נהנים ומנויים רבים מהרעיונות שמוצגים בפנינו.
"משכיל יותר", עם כותרת המשנה 'אומנות החינוך עם השכל הישר', פורסם השנה וכפי שנאמר במצגת הכותב בתוך העטיפה, אוסף את העילות למספר רב של כנסים שניתנו לעמותות של הורים בשנים האחרונות. גרגוריו לורי מדראנו הוא נווארדי מלידתו למרות שהוא גר בברצלונה; הוא בעל תואר במדעי החינוך, עבד שנים רבות כמורה והוציא לאור שבועיים של ספרים על פילוסופיה ופדגוגיה.
כמעט יכולתי לומר שכל אב או אם שקוראים את זה יזוהו לפחות באיזה פרק בו העבודה מחולקת. ואני חושב שהדבר החשוב ביותר בקריאת הספר הזה הוא להבין את זה (כפי שלורי מציין היטב) עדיף שנחזור לשכל הישר ויישם את החוכמה המעשית של המשפחות. מדוע זה? ובכן, מכיוון שנראה שרצינו להתמקצע בעצמנו על ידי הפיכתנו להורים, וזה גרם לעיתים לניתוקים חשובים עם תפקודנו, והפחית את מעורבות ההתפתחות של ילדים כאנשים קטנים שיהיו מבוגרים ביום מן הימים.
הם הרהורים על משמעת, בית ספר, הורות ומסכים, תפקיד ההורים ו'מתן ערך לערכים '. לפעמים הרהורים אלו יצחיקו אותנו ואחרים יזכירו לנו שאם להיות אם או אבא זה להיות לא מושלם, אך אל לנו להפריז בחסרונותינו.
אני ממליץ לך להיסחף בקריאת ספר הכרחי זה, וכי תעשה את זה בתנוחה ביקורתית, כי אם זה יקרה לך כמוני, אתה גם נתקל בהצהרות איתן אתה לא תסכים כלל. אבל בכל זאת אני ממליץ עליו. זה לא ספר המתמחה בהורות ובחינוך לגיל הרךזה גם לא מאוד עמוק (אם כי לפעמים זה ערך מוסף). עם זאת, בפשטותו הוא מספק גם אזכורים ביבליוגרפיים רבים, ומעל לכל מספר לא מבוטל של דוגמאות שעוזרות להבין.
אני משאיר לך את הביטוי הזה על הכריכה האחורית, שמאוד אהבתי: 'מדובר בלמידה מההצלחות שלנו ומהכישלונות שלנו ובעיקר להיות בטוחים שכל מה שקורה, שום דבר לא חשוב יותר מאהבה הדדית'.
