לא נותר מעט ליום האם, יום שצוין בבלוג שלנו מסיבות ברורות, ובעקבות היוזמה שהתחלנו לפני יומיים, היום אנו הולכים לראיין עוד אמא נהדרת מהיקום "הבלוגואריל".
להיום יש לנו קרולינה, מחברת הבלוג מינרווה ועולמה.
קרולינה בת 36, היא יועצת לידה והורות בסונאנדו דואנדס ואב לבת, מינרווה, בת 3 וחצי. היא צמודה, אך לא נשואה, ומשפחתה מורכבת מאבא, אמא, מינרווה ויורקשייר, שהיא ככל הנראה חברו הגדול למשחק של מינרווה.
מה הוביל אותך לפתוח בלוג?
תמיד אהבתי לכתוב, ואחרי שהייתי אמא, כל מה שלמדתי נראה כל כך מסנוור שרציתי לחלוק את זה עם כל מי שמתעניין. מצד שני, זו הייתה גם דרך להגיב לכל הספקות שעלו, ויכולת לעזור לכל משפחה עם אותם דאגות. יש הרבה מידע ברשת, אך לא הכל אמין, הרצון שלי היה והוא להציע מידע מוכח כדי שמשפחות יוכלו להחליט עם המידע ביד.
מה תרם לך הבלוג?
בהתחלה הוא נתן לי את הכוח להרפות אדים ולא להרגיש לבד באמהות שלי, מכיוון שבקושי התחלתי לפגוש משפחות אחרות עם תינוקות. לאט לאט נרקמה רשת וירטואלית בה לא רק הרגשתי נתמך והבנתי, אלא גם בו יכולתי לקבל חזון רחב מאוד של המקצבים השונים לא רק של כל ילד, אלא של כל אם וכל משפחה. המחשבה שלי שאנחנו לא יכולים להכליל לפי מה שאנחנו גרים בבית שלנו אושרה במלואה. "לעולם לא אשכח את מה שהרגשתי שאחרי הלידה הם הניחו את זה עליי והסתכלנו זה בזה בעיניים" ההעשרה ההדדית של היכרות עם כל כך הרבה משפחות היא עצומה, החוויות שלהם, הדרך שלהם לראות דברים (שלא חייבים להיות שלך), המקצבים של ילדיהם והקשיים של חלקם ואחרים בחלקם היבטי הורות. לאורך זמן, וכתוצאה מההתקדמות מקצועית לעולם ההורות והאימהות, הוא משמש גם כלי לתקשורת עם משפחות הזקוקות לתמיכה או פשוט למידע.
אם מישהו היה שואל אותך אם להביא ילדים לעולם או לא, היית אומר ש ...
הייתי אומר לך שזו החוויה הכי מעשירה ומדהימה בחיי. הבת שלי שינתה לחלוטין את הרעיון שלי על החיים, על עצמי (זהו מסע של היכרות עצמית שמעולם לא חוויתי לפני כן) וכמובן של ילדים, אימהות והורות. אני לא מאמין שלהיות אבא או אמא זה משהו חיוני לעשות בחיים, אבל זה חייב להיות משהו שרצוי באמת, לא משהו שנעשה כי זה נוגע. כל אחד חייב לעשות בחיים את מה שהם מרגישים באמת, בין אם יש להם ילדים ובין אם לא, וכל אשר יהיה הרצון שלנו, אף אחד לא צריך לשפוט את החלטתנו. להיות אב או אם, מרמז על אחריות רבה כלפי חיים חדשים אלה, שתלויים שנים רבות בנו ושאנו מלווים למצוא את דרכם.
רגע מחייכם עם ילדיכם שלעולם לא תשכחו?
אף על פי שכל רגע הוא ייחודי ואני שומר אינספור זיכרונות על בתי, ללא ספק הדימוי שנשמר במוחי הוא זו של הפעם הראשונה שהסתכלנו זה בזה בעיניים. לעולם לא אשכח מה הרגשתי כשאחרי הלידה הם שמו אותי עליו, והילדה הקטנה שלי, תינוקת שזה עתה נולדה, הרימה את ראשה זקופה לחלוטין והביטה בי בעיניה התוססות מלאות האנרגיה. בשבילי, כאמא בפעם הראשונה וכמעט שלא היה קשר עם תינוקות אחרים, זה היה מדהים ונפלא.
מה תרצה שילדיך יגידו לך ביום האם?
האמת היא שאנחנו לא חוגגים הרבה בימינו, כלומר תמיד בירכתי את אמי, כמובן. וזה גם מלהיב אותי שהבת שלי מעניקה לי קצת הפתעה עם פרט קטן שעשיתי עם אבי. אבל אני מזהה שאני לא מצפה שהוא יגיד לי משהו מיוחד באותו יום מסוים. אני חושב שבכל יום עלינו להראות מה אנחנו אוהבים או את השמחה של להיות ביחד, זה משהו שיוצא לבד, בלי שנצטרך לצפות למשהו ופחות מהילדים שלנו. אם אנו נותנים אהבה אנו מקבלים אהבה, זה כל כך פשוט.
אנו מודים קרול, ממינרווה ועולמה, שהיא הקדישה למילים כה יפות שלנו בלוגריות אמהות מיוחדות. מחר נמשיך עם אם אחרת שבטוחה להסביר לנו גם דברים מעניינים מאוד.
