ההמתנה המתוקה של ההיריון לא תמיד כל כך מתוקהאנו יודעים זאת. וההיריון לא היה שונה מאוד לפני כמה מאות שנים, כאשר התפתחות השפה העניקה להם את השם שאנו מכירים אותו כיום. לכן, בתחתית שמות אלה בשפות שונות, ניתן לעקוב אחר משמעויות הקשורות ל'נטל 'ואפילו' מחלה '.
אבל מה מקורו של המילה "הריון" בשפות שונות? האטימולוגיה יכולה לספר לנו רבות על האופן שבו תרבויות מתגבשות מציאות (או לפחות איך הן נהגו לפני מאות שנים), במקרה זה של האישה ההרה.
אף על פי שהמשמעות המקורית הולכת לאיבוד לאורך מאות שנים, ניתן לייחס נקודה בבסיס המילה. לא מדובר במשמעות האישית הסובייקטיבית שיכולה להיות להריון בכל מקרה ספציפי, אלא על משהו כללי יותר, תרבותי, שעשוי לתת למציאות הזו את שמה.
מה קורה וייתכן שהמציאויות הללו עברו שינויים לאורך זמן לפעמים אפילו המקורות אינם ברורים בכלל ... כך שנוכל להעלות השערות סקרניות.
בהריון, בהריון, בהריון
בספרדית על פי ג'ואן קורומינס האטימולוגיה של המילה "הריון" ו"הריון "נובעת מ"הריון" שפירושו 'למנוע, להפריע'. בתורו, מילה זו מתועדת תחילה ב"הריון "של ליונז או פורטוגזית, הנגזרת מ'לולאה, מיתר, חוט '. האם זה קשור יותר לחבל הטבור מאשר לתחושת "הפריע"?
לעומת זאת, על פי אותו מילון אטימולוגי "בהריון" מגיע מה"פרגנוס "הלטיני עם המשמעות 'בהריון', 'בהריון', 'שעומד להניב' או 'מלא'.
ממוצא לא ברור המילה "בהריון". למרות שידוע שזה נובע מה"אינסטינקטה "הלטינית המאוחרת, זה בתורו של" inciens "('הדוק'). הנאום הפופולרי קשר את המונח הזה לנגזרת של "cignere" ("חגורה", שפירש אותה כאילו פירושו "לא הדוק") או כנגזרת של "incinere" ('סביב משהו, כמו חגורות וסרטים שנשים בהריון נהגו ללבוש ).
עם אותו שורש כמו "בהריון" יש לנו מילים כמו "מביך", שהיו מרפות למשל עם המילה האנגלית "נבוך", מביכות. האם זה היה כל כך מביך להיות בהריון? לא פלא שזה נשאר נושא טאבו ...
שפות סלאביות: הריון כנטל
המילים לייעוד רעיון ההריון בשפות הסלאביות חולקות את אותו שורש אטימולוגי של 'נטל'.. זה מה שאנחנו רואים במקרה של רוסית, שם המילה הנפוצה ביותר לייעוד "בהריון" היא "Beremenaya".
משמעות המילה הזו היא "בהריון" במובן הפיגורטיבי: המשמעות המילולית של מילה זו שונה מאוד, הקשורה למשמעות כמעט דתית של 'נטל' או 'עונש'. מה שמזכיר לי את הקללה המקראית של "תוליד מכאבים" ...
אך האם הריון הוא נטל לנשים? ובכן, הייתי אומר שלפעמים אצל חלק מהנשים זה יכול להיות. ובאופן מילולי לשאת עוד כמה קילו אם נעשה זאת ...
אך מה שברור הוא שהשורש המקורי של המילה רחוק מאוד מהמשמעות הנוכחית שניתנה למילה וכי יהיו לה קונוטציות שונות לפי נשים.
בין חיים למוות
ברפובליקה של אפריקה מלאווי אנו מוצאים מקור מוזר נוסף. הריון נתפס כמשהו שיכול להעניק חיים, אך גם להביא למוות. למילה יש קונוטציה של 'מחלה'.
בצ'יצ'ווה, שפת מלאווי, יש שלוש מילים המייעדות "הריון": "פאקתי", "מטנדה" ו"וודוואלה ". ובכן, שלושתם מרמזים באופן מרומז על רעיון המחלה. המשמעות המילולית של "פרקי" היא "בין חיים למוות." "וודוואלה" מצידה מתייחס למי שחולה.
לרוע המזל, במדינה זו ובאחרים בעולם המתפתח, ההריון אכן צפוי להסתיים רע בהרבה מאשר במקומות אחרים ...
אך למרות שהתפתינו למסור את ההסבר לשורש המילה, האמת היא שמקורותיה היה מסוכן ללדת באפריקה כמו בכל מקום באירופה.
הריון ואושר בסין
סוף סוף משמעות פחות מדכאת (יש שיגידו פחות אמיתיים). בסין אחת המילים המנדריניות המייעדות את האישה ההרה היא "Youxi" ופירושה "שיהיה לך אושר". המילה מורכבת משתי תווים סיניים: 'אתה' (פירושו 'יש') ו- 'xi' (פירושו 'אושר').
זה פיוטי שעל ידי הצטרפות לשתי הדמויות אנו מקבלים את המילה 'הריון'. כאן אנו מדברים על המתנה מתוקה או "מצב של תקווה טובה" שנאמר בשפתנו.
בהריון
המילה "בהריון" שפירושה בהריון באנגלית יכולה גם להתייחס, למשל, למשהו עמוס משמעות או רגש. זה בא ממילה לטינית שמשמעותה 'לפני הלידה'. עם הזמן "בהריון" רכש משמעויות אחרות.
יתכן שהסיכוי להתפתחות המילים גרם למילה אנגלית זו "לחצות" עם אחר ממוצא צרפתי ונשמע כמו "בהריון" כדי להרחיב את משמעותו.
בטן גדולה
כאן מוצא מציאותי ולא סובייקטיבי של המילה "בהריון". במקרה זה בשפתו של שבט האמזונות, pirahã, היכן "koohiaaga" היא המילה המתאימה להריון ופירושה "בטן".
כאשר תושבי הקהילה הזו מתייחסים לאישה עם "בטנה הגדולה", הם מתכוונים שהיא במצב.
בכל אופן, בואו נחשוב שמילים רבות בהן אנו משתמשים כיום רחוקות ממשמעותן המילולית. וכל אדם מוסיף את המשמעויות הסובייקטיביות למונחים, כך שגם בספרד וגם בסין או במלאווי אישה יכולה לשקול הריון פחות או יותר נטל, פחות או יותר מחלה, פחות או יותר מאושרת ...
בכל מקרה, מקור המילה "בהריון" או "הריון" בשפות שונות הוא מאוד סקרן. אם כי אנו זוכרים כי אטימולוגיות רבות הן גם היפותטיות, שכן חלוף מאות שנים יכול לטשטש את המקורות הלשוניים.
