התערוכה 25 שנות אנימציה של פיקסאר מגיעה לספרד

רבים מהסרטים של הילדות שלנו הם לא מונפשים אם כי ככל שגדלנו וחולקים עם הילדים את החוויה של הקולנוע בחדר הגדול, הסרטים המצוירים נותרו בינינו כקלאסיקה נהדרת ומרתקת. הסרט הראשון שהלכתי לראות עם הקטן בקולנוע היה Wall-e וכמובן שהיה לי זמן הרבה יותר טוב ממנה עם ההרפתקאות השקטות של רובוט שהסבירו לנו שהאנושות צוללת למשבר ערכים עמוק. אהבתי את זה מאוד רטטוי עם אותו מבקר גסטרונומי יוצא דופן אנטון אגון זה גרם לנו לחזור לילדות שלנו בזכות צלחת אוכל שבושלה באהבה. אם כי אלה של סיפור צעצוע הם אלה שנתנו תהילה רבה יותר למפיק החלומות הזה שמונע על ידי האנימטור והבמאי הקריאטיבי ג'ון לסטר, ישנם המון סרטים וסרטים קצרים שהחזירו אותנו לילדות למרות שהפעם עם ילדינו

פיקסאר יש 26 אוסקר ו 7 גלובוס הזהב בין פרסים אחרים. ועכשיו תערוכה חוגגת את שלה 25 שנה אחרי שעבר על ה- MoMA בניו יורק. בתערוכה זו תוכלו לראות רבים מהדגמים, הרישומים, לוחות התכנון והמתקנים הדיגיטליים מהם נולדו הפקותיהם. המינוי הוא ה- CaixaForum של מדריד 21 במרץ עד 22 ביוני.

הסיפור של פיקסאר הוא של מומחים לאמנות דיגיטלית שבשנת 1986 עודדו לספר סיפורים על ידי ניצול האנימציה הממוחשבת. רבע מאה לאחר מכן, פיקסאר הוא סמל לכישרון, יצירתיות, דמיון וחדשנות בקולנוע. הראשון היה צעצוע של סיפור, בשנת 1995, סרט שנוצר כולו עם אפקטים של אנימציה דיגיטלית, שלימד אותנו שלצעצועים יש חיים מרגשים והם משתקפים בחלומותיהם של בני האדם.

פיקסאר כבר לא קיים, הוא קנה את זה דיסניואף על פי שסרטיו עדיין שומרים על המותג והסגנון שלהם, לא נראה שניתן לקיים את קצב המומנטום היצירתי הזה. בינתיים עלינו להסתפק בחלקים השני והשלישי של הסרטים אנחנו לא מאבדים תקווה שדורות חדשים של אמנים, יצירתיים, מוכשרים ובדרנים יחזירו אותנו לילדות שאנו נושאים בפנים ונוכל להמשיך לשתף עם ילדינו.

וידאו: סרט תדמית מקיף למרכז עוצמה בעכו (מאי 2024).