לפני מספר חודשים כתבנו ב- Peques ו- Más על תערוכת הדאלי במוזיאון ריינה סופיה במדריד. כפי שדמיינו, התערוכה זכתה להצלחה מלאה ושלמה בקרב הציבור הלאומי והבינלאומי עם כל הגילאים המיוצגים בקרב 700,000 משתתפים. וכולם באו מפתה מטכניקתו יוצאת הדופן, גאונותו האלמותית ויכולתו להתגרות בכל עבודתו. והילדים נהנו מכיוון שרבים מהם בוודאי הרגישו את המשיכה והקסם לדאלי וחלקם יסמנו אותם לאורך כל חייהם.
סלבדור דאלי y Domenech נולד ב Figueras בגירונה ב- 11 במאי 1904. הרגעים שחיו בילדותו ובגיל ההתבגרות שימשו השראה ובסיס ליצירות שהוא עשה במהלך חייו. ומכיוון שהיה קטן הוא בילה את הקיץ בקדאקס, עיירת דייגים שללא ספק מילאה אותו נופים עשירים ויפים כמו מישור אמפורדה, החוף הקטלוני מלא במטעי זיתים, הצוקים התלולים ורוח הטרמונטנה עליה פרסמו לאחרונה סרטון מרתק שקושר אותו לסוריאליזם.
דאלי נתן את שאיפות ילדותו לדמות האקסהיביציוניסטית, רצונות קפריזיים, דרישה לפינוק רבים וגם הצורך למשוך תשומת לב לצמיתות. ככל הנראה גישה זו הותנתה במותו של אחיו סלבדור בגיל שנתיים ולידתו לאחר אותו רגע טרגי. דלי אמרה על כך כי "הם אהבו אותו בצדק והם אהבו אותי יותר מדי." דלי אומרת שבשש הוא רצה להיות טבח ובשבע הוא רצה להיות נפוליאון.
דאלי היה מוקדם מאוד בציור ורישום ומעולם לא התעמת עם התנגדותו של אביו, נוטריון בולט של פיגראס בעל אישיות חזקה. בגיל שתים עשרה, ובהשראתו של הצייר האימפרסיוניסטי רמון פיצ'וט וחבר המשפחה, הוא נרשם לשיעור הרישום של Núñez, אמן אקדמי שהשפיע על הציור של דאלי ובו הוא למד להתנסות ולשלוט בטכניקה.
בגיל שלוש-עשרה או ארבע-עשרה הוא כבר התאמן במברשות ובשכבות צבע, השיג תבליטים מעניינים, אם כי כדי להשיג תחושת עומק גדולה יותר, הוא הדביק אבנים לציוריו ואז צייר אותם. אביו של דאלי הביט בתדהמה מהציורים שייצגו שקיעות בהן העננים היו חלוקי נחל בגדלים שונים. ככל הנראה האבנים המריאו ונפלו על השולחן וגרמו לאב לומר זאת "משמיים של בננו לא נופלים אלא אבנים". בגיל זה, ארבע-עשרה וחמש-עשרה, הגיעו גם גילויו ולמידתו של הקלאסיקות: ולסקז, גויה, אל גרקו, דורר, מיכלאנג'לו ולאונרדו שהציגו בקטע. אדוני הציור הגדולים בתוך המגזין סטודיום אותו הקים עם כמה חברים וזה פורסם בנייר עטיפה.
אז אני חושב שכל הבסיס של עבודתו יוצאת הדופן של דאלי מבוסס על היכולת שלו לדעת לצייר, להבין את הטכניקה ולהשתלט עליה, להיות חופשיים להתנסות (בבית ובבית הספר). וגם לעודד אותו ליצור ולדמיין, לדעת, ללמוד ולהבין את הקלאסיקה כדי ליהנות משאר חייו לחיות את האקסהיביציוניזם שלו ולהפוך לאמן אוניברסאלי המכריז:
בכל בוקר, כשאני מתעורר, אני חווה שמחה נהדרת, שמחה להיות סלבדור דאלי, ואני תוהה בהתלהבות: "אילו דברים נפלאים ישיג סלבדור דאלי היום?"
לסיום מאמר זה אני משאיר כמה מילים שהוקדשו לדאלי על ידי פרננדו ארבל, גאון נוסף שגם הוא ראוי לתשומת לבנו:
"דאלי, בגיל שש, כשחשב שהוא ילדה, הרים את העור מהמים כדי לראות כלב ישן בצל הים"
ב Peques ועוד | התערוכה של דאלי במוזיאון ריינה סופיה במדריד מידע נוסף | תמונת סכום תרבותי | לוליטה
