ועדת המשנה או קבוצת העבודה למחקר רציונליזציה של לוחות זמנים, פיוס בין חיים אישיים ועבודה בקונגרס הנבחרים, ערכה דוח המציע שייקבע היום הפיצול בבתי הספר, תוך התחשבות בכך שהפיוס אינו אפשרימכיוון ששעות העבודה ובית הספר אינן תואמות.
בנוסף לשמה של קבוצת העבודה - שלדעתי היא ארוכה מאוד - זה בולט שבמקום להקל על העובדה שמה שמכונה "פיוס עבודה ומשפחה" הופך להיות עובדה, נחקקה רפורמת עבודה חדשה לפני כשנה וחצי, מה שמעמיד עובדים במצב של חוסר שוויון גלוי. ועכשיו מתברר שמכיוון שאין שום פיוס, הפיתרון הוא לפצל את יום הלימודים.
יום לימודים שכבר מפוצל בכמה קהילות אוטונומיות, אם כי כנראה שהרציף "תפס קרקע". ראינו גם ב Peques and Más, שהיום נמשך, הוא עדיין האידיאלי למקרה שהילדים יוכלו לסמוך על נוכחות משפחתם כאשר הם מגיעים הביתה (או אם הם מספקים שירותים משלימים מבית הספר עצמו לבית מחיר סביר), יתכנו כמה חסרונות ... עם זאת, ההצעה לחזור ליום שנותר, אינה מונעת מהמלצות של מומחים בחינוך: מי שאומר שבסוף הבוקר של חמש שעות יש מעט, ובמקום זאת רמת הקשב עולה שוב לאחר האכילה. אבל זה בא בניסיון להגיב למשפחות עם ילדים שהוריהם שעובדים בבוקר ובצהריים, או בשעות עבודה ארוכות מאוד; עם זאת, לגרום לילדים להסתגל למבוגרים יכול להביא לתוצאות רעות מאוד.
רע מכיוון שבכל יום אנו רואים ילדים שחייבים ללכת לבית הספר למיינאל, ואז נשארים בחדר האוכל, ומכיוון שאיש אינו יכול לאסוף את זה בשעה 17:00, יש צורך להשתמש בחוגים החופשיים, בערב או בבתי הספר לתינוקות שכבר התגוונו. השירותים שלהם על מנת לענות על צרכים אלה. ואז כיצד ומתי ילדים אלו קשורים להוריהם כשהם צעירים, ומתי הם משחקים בחוץ עם בני גילם?
סביב רפורמת העבודה
מנקודת מבטי (ואני מתנצל בפני אלה שמארגנים את המדינה), ראשית הייתי צריך לחשוב על רווחתן של משפחות עם ילדים, מתוך הבנה שילדים הם צריכים שהוריהם יגדלו (אם המשפחה נמצאת כרגע בקבוצה הראשונה בה אנו מתחברים!), ומשם מתחילים לקבוע אמצעים כדי שההורים יוכלו לבלות איתם מקסימום זמן. כשפתרנו את זה, הגיע הזמן לחשוב על ימי הלימודים.
הדו"ח שהכין קבוצה זו של הקונגרס משקף בבירור כי הרפורמה האחרונה בעבודה, ספג ביקורת מצד אנשים מומחים: היא מספקת גמישות רבה לחברה, ומאפשרת למעביד לחלק לאורך כל השנה על בסיס קבוע 10 אחוז מיום העובדים, וכי - רק חמישה ימים לפני כן - יש להם את הזכות לדעת לוח זמנים, קונקרטיזציה ו יום התחלה ובכן, אי הנוחות של הרפורמה הזו מיושמה, כבר הייתה צפויה לפני כניסתה לתוקף, נכון ?.
עוד מתברר כי בשנת 2004 נחקק חוק אורגני בנושא אמצעי הגנה אינטגרלית נגד אלימות מגדרית, במסגרתו נרכשו כמה זכויות, אשר עם רפורמת העבודה הזו משתנות. אנו מדברים על צבירת שעות עבודה על ידי אפוטרופסות חוקיות בעבודה במשרה מלאה, או יישום תנאי העבודה שצפויים בהסכמים בהיקף גבוה יותר המשפיעים על יום העבודה, לוח הזמנים, משטר המשמרות או חלוקת הזמן.
על פי מחקרים שנערכו על ידי CC.OO., 40 אחוז מהחברות מאריכות את יום העבודה המוסכם, בעיקר במגזרים כמו שירותים פיננסיים ומינהליים, מסחר והמגזר הציבורי, שם הנשים הן הרוב.
לקבוצה זו המשתייכת לקונגרס, יש צורך להתקדם לעבר אמצעי פיוס ואחריות משותפת, זאת וכי לפיקוח על העבודה יש שליטה על הסכמים קיבוציים (כאן יהיה להם עבודה לתת ולמסור).
אגב, דעו כי נעשתה קריאה מהנציבות האירופית כך שתושג הסכמה לגבי הגדלת יום העבודה המקסימלי בכל המדינות החברות. מה שאני בספק הוא שמדינות כמו שלנו יכולות להגיע לקונצנזוס, שכן המיקוד של מערכת הייצור שלנו הוא על "ייצור" ולא על אנשים.
עם הפנורמה הזו, ובמקום לחשוב על ליהנות מילדים, אין זה מפתיע שיש הורים שחושבים על "שידאגו לילדיהם"כשהם אינם שם, ועליהם ללהטט עם הזמן הפנוי שיש להם.
כן מוצע
מסגרת שעות עסקיות
שם סוחר ועובדים זכות לפשר בין חייך האישיים, המשפחה והעבודהתוך כיבוד האיזון בין הפורמטים המסחריים השונים: מוצע יישום רפורמות בעניין זה. האם הם יתייחסו לאותם עובדים שיסיימו בשעה 22:00 באזור המסחרי? ומי שחייב ללכת ביום ראשון להשתתף בציבור, בעוד הורים אחרים מסתדרים עם ילדיהם?
בתורו, מוצע הקיצור הפרוגרסיבי של יום העבודה מכיוון שלעתים התערבות ודוברים שונים הגנו על קיומו של לוח זמנים הומוגני עם יציאה מקסימאלית בשעה 18 בערב, כפי שהיה קורה אם הממשלות הציבוריות יישמו את התוכנית קונסיליה, אושרה בשנת 2005
לוחות זמנים ותכנים בטלוויזיה
העבודה המורחבת כללה גם "את הצורך בטלוויזיות לקדם את לוחות הזמנים של שידורי החדשות, כדי לקדם את לוחות הזמנים ה"פריים טיים" שלהם, לפני השעה 23 בערב "; תוך בקשה למיגור תכנים סקסיסטיים התורמים להנצחת הסטראוטיפים בתפקיד הנשים. נועד לאמץ אמצעים להשוואה בקבלת ההחלטות בהיבטים ביתיים ומשפחתיים של גברים ונשים.
חברות משפחתיות ואחריות חברתית
לדעת האנשים שהם חלק מקבוצת העבודה, "זה יהיה חיובי אם יתוגמלו השקעות של חברות שמשקיעות בהארכת חופשת הורים, גמישות זמן או שירותי חינוך ילדים."ומוצע לפרט של א רשימה מעניקה של בונוסים אפשריים או תגמולים לטובתם של אלה.
כעת, לאחר שסקרנו את ההצעות של ועדת משנה זו (או קבוצת עבודה), אנו זוכרים זאת אל תשקול את היום המתמשך לפיוס כראוילא שוויון מגדרי ולא כדי לענות על צרכיהם של קטינים. והם מדגישים "יש צורך להתאים את שני לוחות הזמנים, את החופשות ואת שאר לוח השנה של בית הספר לשעות העבודה." שוב עם אותו דבר, האם זה נראה הגיוני למישהו (אני יודע מה יש לנו, אבל בואו נהיה ביקורתיים) שהילדים הם אלה שמסתגלים לעבודת הוריהם? האם מישהו חשב שילדים זקוקים להתייחסות והדרכת הוריהם?
זה גם מצביע על כך שיש להרחיב את הצעת השירותים המשלימים או החוץ-לימודיים (עוד?), כולל שירותי בית ספר בחופשה. לטענתם, זה יהיה מפתח לפיוס הולם, הכרחי עד גיל 12 ... כאשר לקטינים כבר יש יותר אוטונומיה. כלומר: בעוד שהם קטנים שאחרים ידאגו להם, מגיל 12, הם יכולים לעשות את זה לבד ... אני מבין, אבל תמיכה כדי שמשפחות יוכלו לטפל בילדיהן, ולהפוך את העובדות לגמישות יותרהאם זה קורה למישהו?
בכל מקרה, הדוח יאושר מחר על ידי נציבות השוויון, נהיה קשובים.
וכשאתה יכול לבחור, אתה יכול להיות יותר בעד יום כזה או אחר, אתה יכול לנתח יתרונות וחסרונות ... הדבר הרע הוא שאין אפשרות אפילו לחשוב "מה יתאים לנו יותר"מכיוון שלוחות הזמנים של העבודה שלך לא יופיעו בשום צורה עם אלה של בית הספר, אז הדבר היחיד שניתן לעשות הוא לשכור שירותים שונים (או לנצל את המשפחה המורחבת, אם יש לכם קרוב) כך שיטפלו בילדים; זאת, או עזוב את העבודה ולחפש אחר אחר, אבל האפשרות האחרונה שאני חושש ממנה הופכת פחות משתלמת, כמו בתמונה.
תמונות | USAG- Humphreys, Steve Polyak Via | עיתונות אירופה על Peques ועוד | כיצד משפיעה רפורמת העבודה על פיוס חיי המשפחה, כל הזכויות של העובדים ליישב בין חיי משפחה ועבודה
