כשאנחנו בעיצומו של המשבר הכלכלי העולמי ורואים קיצוצים שמשאירים אותנו עם התחת באוויר ושגורמים לרמת העוני של הילדים להיות יותר ויותר, מפתיע לראות שבמדינות אחרות הם לוקחים בחשבון משפחות וילדים. ילדים
בגרמניה החליטו שמאז השבוע הורים לילדים מתחת לגיל שלוש יכולים להגיש בקשה לחדר ילדים או אם הם מעדיפים להישאר עם הילד בבית, קבל עזרה חודשית של 100 יורו.
מחלוקת על מתן כסף בתמורה להישאר בבית
מעניין שהמחלוקת באה כתוצאה מההחלטה השנייה. הממשלה התכוונה להשקיע גדולה במשתלות כדי להציע מקום לכל הילדים מתחת לגיל 3. בהתחשב בכך שהורים מסוימים יתכוונו שלא להשתמש בזכות זו ולחנך את ילדיהם בבית עד בגיל ההוא, הם החליטו שצריך לעשות משהו עבור המשפחות הללו, הם עשויים להרגיש מופליםוהחליטו להציע את הסיוע הכספי האמור.
המתנגדים, לעומת זאת, מאמינים שהוא מוגזם וכבר הטבילו אותו כ "בן דוד התנור" מכיוון שהם רואים בכך דרך לעודד את האמהות להישאר בבית, כפי שעשו האימהות והסבתות שלנו באופן מסורתי, תוך שהיא נוגדת את שילוב הנשים בחיי העבודה. הם מוסיפים שכסף זה אמור לעבור הרחב את רשת המשתלות והעסיק עובדים נוספים.
המציאות, עד כה (ומאז יום חמישי, וזה התחיל עיבוד המענקים הללו) היא שמעט מאוד משפחות ביקשו את הכסף, כי ככל הנראה רוב האוכלוסייה זקוקה ביותר למקום של פעוטון
"בן דוד התנור"?
אני אגיד למרים, אשתי, מה לראות איזה חלב הוא עשה בבית כל כך הרבה שנים עם שלושת הילדים, אם יתברר שהרבה פעמים הייתי צריך להכין את האוכל. הוא נשאר בבית, להיות עם הכיריים, ואני מגלה שבסופו של דבר אני צריך לדאוג לאוכל ועוד דברים רבים אחרים.
ברור שיש מדרגות בכל מקום, אפילו בגרמניה, שם הם רואים שאישה (או גבר, שאולי גם כן) שאינה עובדת בשנים הראשונות לילדותו של בנה נשארת בבית לבשל ולנקות את הבית בגלל בסך הכל, הילד גדל לבדו.
אולי צריך להסביר לפוליטיקאים האלה שהדבר ההגיוני והמומלץ ביותר הוא שהילד נמצא עם הוריו עד גיל שלוש או ארבע, כלומר כשילד מתחיל להתרועע עם אנשים אחרים וזה למעשה, עד אז, אפילו לא מומלץ לעשות הפרדהאלא שהילד מתקשר עם ילדים אחרים בנוכחות ההורים.
אולי עלינו להסביר את זה 100 יורו אפילו לא מתבדחים מה עולה מקום משתלה וכי ההורים שתופסים את זה יופלו באופן שווה.
ואולי עלינו להסביר זאת להיות עם ילדים ולהעניק להם חינוך רגשי בשנותיהם הראשונות זה דבר שאי אפשר לשלם בכסף, ראשית משום שאין משתלה בעולם שיש לה מטפלת אחת לילד יחיד, שנית, מכיוון שמתברר כי אותה מטפלת היא האם, והילד אינו סובל או צריך לעשות כל תקופת הסתגלות שלישית ושלישית, מכיוון שדואג לילד הילד לא שוכב על הספה קם רק כדי להדליק את הכיריים, אלא משהו הרבה יותר אינטנסיבי, בעל ערך ובו בזמן עייף ומתיש.
אתם זוכרים, רבותיי פוליטיות, איך אתם רועדים כשהקיץ מתקרב, כשהילדים שלכם יבלו איתכם את היום בבית? ובכן הכפלו את התחושה הזו במשך 365 יום… הפתעה שיש מי שעושה זאת בהנאה, נכון? כן, זה קשה לפעמים, אבל הם עושים את זה למען ילדיהם כי, באופן מעניין, זה ההגיוני ביותר להתפתחותו והתפתחותו.
כי בוא נראה, האם אנו עובדים כדי לחיות או שאנו חיים כדי לעבוד?
בינתיים, בספרד ...
בינתיים, בארצנו, הם לא נותנים לנו עזרה כלכלית בגלל שיש לנו ילדים, אין מקומות ילדים, או משהו בכלל. פוליטיקאים יוצאים לדבר ב -1 באוגוסט, כשאנשים מתחילים את חופשותיהם או אורזים את תיקיהם, וכאילו זה לא מספיק, התחלנו לראות בהם יותר "מועדון הקומדיה" מאשר כאנשים רציניים.
סוף המינוי, או סוף הכניסה.
