הוא שר החינוך של ספרד לאחרונה ציין כי א 5 אינו מספיק כך שכל הספרדים שמשלמים מיסים מממנים לימודי אוניברסיטאות וכי הציון הנדרש המינימלי צריך להיות 6.5. ואז הועלה גל של דעות, רבות מהן נגד אך גם רבות בעד, וכי השר עצמו, כפי שהודה, הופתע.
והוא זה דעות בעד הם דיברו על כמה סטודנטים המשתמשים בכמות המלגה כדי לבצע ניתוחים לקוסמטיקה (!), לקנות אופנוע ('אמוטילו' אולי) או לשלם מכתב מסוים של המכונית, כמובן לייבא. ה דעות נגד הם ציינו כי מה שביקש, בעיקרון, היה שרק העשירים יכולים ללמוד.
ואחרי כל המהומה הזו, השר ורט עושה טוב עם הסוציאליסטים שתרגלו את "הזכות היחידה כשהם יתקנו" שאמרה פרגה לגונזלס בשנות ה -80 וזה הנציח את ג'יימה קמפמני במדורי הכרוניקה הפוליטית שלו. וכך הוא משנה את דעתו, נראה שאפילו מונע על ידי מפלגתו שלו, ובסופו של דבר לא, לקבל מלגה יספיק ב -5.
מה שמדאיג אותי בכל הגישה הזו איזה מאמץ להגן על התלמידים! בעולם גלובלי שבו אנו שקועים וכי הדבר היחיד שתעשו הוא ללכת רחוק יותר, שהסוג הזה של מדיניות פרוטקציוניסטית הוא מה שמאמץ רציונליזציה דורש, אני לא אוהב דבר.
פרסוםמאז שנות ה -80 בני דורי התחילו להוכיח שערכם של תארים באוניברסיטה בספרד הצטמצם מאוד מכיוון שאפילו משרות לא מצליחות לספוג הצעה כזו של בוגרים ומכיוון ששיעור האבטלה מתחיל לדאוג בקרב אנשים ספרדים מיומנים ועם תואר אוניברסיטאי.
וזהו מאז שנות ה -80 אני חושב שזה התחיל לטשטש את דמותו של איש העסקים הספרדי שעודדו לעודד את ילדיהם בביטויים כמו: אל תסבלי כמוני ולמד קריירה! וזה נראה לי שעם הזמן הם הפכו לאשליות לא לגמרי מרוצים. נכון לעכשיו אנו יודעים מה כרוך בתואר ולמרות שעבר באוניברסיטה פירושו לעלות על המשפחה, האמת היא שהתחלנו לראות את הקשיים של עזיבת הבית האבהי בגיל סביר, לרכוש בית שאנחנו יכולים להרשות לעצמנו לפני פרישה, כדי לקבל עבודה הגונה ובעיקר להבטיח את הצאצאים לעתיד. ויש יותר לראות פירמידה של האוכלוסייה הספרדית שיותר מפירמידה היא אף עם המקור אצל ילדי התינוקותכלומר, רבים מהקוראים של דף זה שמייצרים ירידה בשיעור הילודה גם שנה אחרי שנה.
אז אני חושב שאנחנו צריכים לסיים את גליל ההגנה העל על ילדים ולהתחיל לחשוב בגדול.
אני חושב שעלינו לעשות זאת לדרוש משליטינו להתמודד ולהקל על עתיד הגון לכולם ומאפשר לילדים שלנו ליהנות מכל ההזדמנויות שהם יכולים לפתח את הפוטנציאל שלהם בספרד או בכל מדינה בעולם. ובמיוחד שהכבוד ליזם, ליזם ולמי שמייצר תעסוקה כך שהנכדים או הנינים של אותם יזמים בשנות השמונים יכירו במאמץ של אותו דור אמיץ ונחוש שנשאר מעט. וזה הפירורים של תביעת 5 למלגה היא לחם להיום ורעב למחר.
וכמובן שלא מתקנים כי אז נוכל לומר לך משהו כזה שניתן לקרוא בציוץ:
"ורט, בשביל זה, לא עשית / אמרתי כלום. תמיד אותו דבר, זה מתחיל טוב והכל נשאר במים עמודים. הקשיבו לאנשים הלא נכונים."
