אמהות שלא יכולות יותר

לא קל לכתוב את זה היום. מישהו שאהבתי מאוד נעלם. כשמישהו עוזב, אתה לא יכול שלא לחשוב שאתה יכול, היית צריך להיות מסוגל לעשות משהו, לגלות עד כמה הייאוש שלך, העייפות שלך, הייסורים שלך. זה כבר לא מועיל לה, אבל אני מקווה שמשהו יכול לעזור אמהות שמרגישות שאינן יכולות יותר.

האימהות מסלקת עמוק את מצפוננו, מעמתת אותנו עם הכאבים השקטים של ילדות, שתיקה וחובה. לפעמים הלחץ הוא כה חזק, אמהות בודדות כל כך, עד שהן אינן מוצאות דרך אחרת לצאת מהחיים לפני שהמשיכו לסבול חיים כבדים מכדי לשאת אותם.

אני יודע שמי שנראה רך לקטנטנים שלך חושב שלא תוכל, לעולם, לרצות להשאיר אותם בלעדיך בחיים. שתסבלו כל מחלה, סבל, ריקנות… הכל, כל עוד הוא שם, לצידכם.

אבל זה לא תמיד ככה. חונכנו לעמוד בעונשים ולהתנגד בחיוך, לקבל דברים שהם כמו שהם, לא לשבור סכמות, להיות כנועים, בנות ונשים טובות, אזרחים דוגמניות. ואנחנו נשברים, אנחנו יכולים להיות אמהות שלא יכולות יותר.

באמהות שלך בוודאי יהיו נסיבות קשות. אולי זוג שהפך להיות זר שאינו מתייחס אליך כמו שמגיע לך. אולי יותר עבודה ממה שתוכלו להתמודד איתם או שלחץ עליכם או שאין ברירה אלא לעבוד כשאתם רוצים להיות עם ילדיכם. אולי תשישות או בדידות. אולי, אפילו, הנקה קשה מאוד ולא נתמכת שעליך לגמור בגמילה מבלי לרצות לעשות זאת.

חוסר אונים נודע ממנו איננו יודעים לצאת ולמחץ אותנו, גונבים את ההערכה העצמית שלנו. אולי הצורך, פשוט ופשוט, שיהיה לך זמן, להתבגר, לצחוק ולהיות חופשי, לחשוב מה שאיש מכם לא חושב. אבל שום דבר לא צריך להוביל אותך לרצות לנטוש את החיים כי אתה כבר לא יכול.

להיות אמא זה יכול להיות קשה מאוד

להיות אמא זה קשה. להיות אם נכנע זה הרבה יותר. ימים ללא שינה, הנקה ללא תמיכה, שהסביבה לא תומכת ומטפלת בנו, יכולים לגרום לנו להרגיש שאנחנו לא יכולים יותר, ששום דבר שאנחנו לא עושים טוב יותר, שהעתיד לא שווה את זה. דיכאון לאחר לידה הוא אחת הנסיבות הקשות ביותר בחיי האם, ואם זה לא ייפתר, הוא יכול להשאיר סרטי המשך במשך שנים, שנים רבות. הסיבות לדיכאון אחרי לידה מגוונות מאוד ולא ברורות, אך זה קורה. לכן עלינו להיות קשובים לזהות זאת, ולפעול, לבקש עזרה מעצמנו או שמישהו מהסביבה שלנו משכנע אותנו לעשות זאת. אל תתן לזה לעבור ליותר.

לכן חשוב לדעת לבקש עזרה. לא רק לספר משהו שמדאיג אותנו, או להסביר שאנחנו בדיכאון, לא. עלינו לצעוק. צריך לדעת ללכת למישהו ולהגיד להם שאנחנו לא רוצים לחיות. עלינו להקשיב וללכת למטפל או לפסיכיאטר אם הנפש שלנו קורסת. לפני שיהיה מאוחר מדי, לפני שהחליט לעזוב, לפני תהיה אמא ​​שלא יכולה יותר.

זו הסיבה שחשוב גם שמי שמקיף אם יהיה מוכן ללוות אותה, אך מעל לכל שהקרובים לה מכבדים אותה, מקשיבים לה, עוזרים לה. לעולם אל תאשים אותם באשמה אם משהו לא עובד מייד בהורות, גם אם איננו חולקים את הדרך שלך לראות זאת. ולעזור להם להעצים את עצמם עם חינוך ילדיהם, כך שאיש לא יכפה דבר נגד רגשותיהם או עקרונותיהם.

יש זמנים שאשמה, שרודפת אותנו, תופסת אותנו. אנחנו לא מספיק טובים, די אנוכיים, מספיק חזקים. וזה שקר, זו התקלה שמחלישה אותנו וגורמת לנו לרצות למלא תוכנית חיים שממש כואבת לנו. אנו מקבלים סחיטה רגשית.

כל אישה שונה. עבור חלקם, להיות עם ילדיהם בבית הוא הטוב בעולם. אבל אפילו הם זקוקים לזמנם ומנוחתם. אחרים רוצים לעבוד קשה, אך הם לא יודעים לומר שכאן, הם צריכים לעצור ולהכיר כשעבודה ואמהות כמעט ואינם תואמים. אין אמהות טובות או רעות שעושות דבר כזה או אחר.

מה שעושה אותנו חזק זה באמת לעשות את מה שמהדהד כמו שצריך בנו: הנקה או גמילה, עבודה או שהייה בבית, להיות נשים או להתגרש. לאף אחד אין את הזכות לומר לנו כיצד עלינו לחיות. אנחנו רק בעלי חיינו, רק אנחנו אנחנו יכולים להפסיק כשאנחנו לא יכולים יותר.

מה שהילדים שלנו באמת צריכים זה שיהיה לנו בריא, שאנחנו מודעים וחזקים להתמודד עם קשיים, מאצילים, מבקשים עזרה, אך לעולם לא נותנים הסכמה למישהו שיסמן אותנו כמו שאנחנו צריכים להיות, איך עלינו לחיות, איך עלינו להתנהג. ולא להסכים שאף אחד לא מוחץ אותנו על כך שאנחנו לא כמו "אתה צריך להיות".

לחנך את בנותינו להעצמה

עלינו לחנך את בנותינו כיצורים מועצמים, מודעים לערכם, ליכולתם, לעוצמתם. שיידעו שאף אחד לא יכול להזיק להם או להמעיט בהם, שהם לא צריכים לסבול עבודה, זוג או לטפל בילדיהם שיגרמו להם להתמוטט.

שיש להם את הזכות לדאוג לעצמם ולכבד אותם אם הסביבה אינה מכבדת אותם. כי חובתם הראשונה היא להילחם להיות עצמם ולהיות מאושרים, כמה שיותר שמחים, שלא צריך לסבול שום דבר העולה על כוחם, שאין צורך להיות מושלמים מכיוון שיש להם כל כך הרבה כוח פנימי. אף אחד לא צריך לקחת ממנו את הכוח.

עלינו לחנך את בנותינו ללכת עם ראש גבוה מאוד גם אם משהו נכשל, אם הם בכלל פגעו בהן. הם לא מושלמים אך הם נפלאים ומגיעים להם את הטוב ביותר, הכבוד והשמחה, גם אם יש מחלה או בעיות. גם אם הם טועים, מגיע להם את הטוב ביותר, הם בעלי עוצמה והם אינם לבד, הם אינם זקוקים לגבר שיכול להיות הגיוני או שיעניק להם אומץ. למד אותם לבקש עזרה, לבקש זאת באמת.

שהם חייבים לשים את העולם על ידי מונטרה ולצעוק שהם חופשיים, שהם אותנטיים, שהם בעלי חייהם וששום נורמה חברתית לא ראויה לבכות בשקט. ששום דבר לא ראוי שייעלם מפחד או מיאוש. שהם לעולם לא צריכים להגיע להיות אמהות ונשים שעוזבות כי הן כבר לא יכולות.