ב- Peques ו- Más אנו שמחים להציג בפניכם אסתר מוראלסאחד אמן ומאייר צעיר ומבריק המסיים את התואר הראשון לאמנויות באוניברסיטת סלמנקה. על פי הביוגרפיה שלו, מאז ילדותו הוא זוכר עם עיפרון ונייר ביד. אסתר היא עובדת יוצאת דופן שנהנית ללמוד, ליצור ולחקור עולמות דמיוניים בהם חיים דמויותיה ויצוריה. פגשתי את אסתר באזור מוזיאון ABC שם השתתפתי במצגת בית ההוצאה לאור של טטאנקה ובאופן ספציפי כשהצגנו את הספר, המאויר על ידו, פליקס מגלה את היער. בראיון אסתר מספרת לנו על מצבה הנוכחי, על תוכניותיה העתידיות ועל חזון האיור שלה בעולם הנייר והדיגיטל. בנוסף המאמר הוא מועשר בכמה מהאיורים אסתר עשתה בפורמטים מרובים ושילדיכם יאהבו. אני ממליץ לך לעבור דרך האתרים שלהם באינטרנט כי זה שומר על כולם פעילים ובהישגים גדולים שתוכלו ליהנות מהם עם ילדיכם. לעת עתה תוכלו לפגוש אותה עוד קצת בראיון שהיא העניקה לנו בחביבות.
הכירו לנו את העבודה שפליקס מגלה את היער
פליקס מגלה שהיער הוא אלבום ילדים מאויר לקוראים ראשונים המספר את סיפורו של ילד, פליקס, שתשוקתו היא עולמות הפנטזיה והמדע הבדיוני. בטיול ליער גלה, בעזרת שועל קטן בשם וולפס, את סודות ותושבי ביתכם. לאט לאט, הקטן מבין כי יצורים מרתקים כמו אלה של עולמותיו הדמיוניים חיו בקרבתו. תפסתי את הסיפור כמחווה לטבע הטבע הגדול פיליקס רודריגז דה לה פואנטה והאמת היא שהחוויה לא הייתה יכולה להיות טובה יותר.
אני מעריץ גדול של פורמט האלבום המאויר. לא רק בגלל שאני מקדיש את עצמי לאיור, אלא מכיוון שאני מחשיב שספרים בהם הדימוי מקבל משקל רב כמו הטקסט, המשלימים ומגלים את תוכנו בדרכים שונות כל כך לקורא, מציעים חוויה עשירה להפליא.
מה החוויה שלך מפרסום ברשתות חברתיות
ובכן, האמת שהתחלתי בעולם הבלוג לפני שש שנים. בהתחלה כדרך לברוח, תליתי את הכתבים או הרישומים שעשיתי בגיל ההתבגרות שלי, אך ככל שהתבגרתי וצמחתי במקצועי, הבלוג הפך לכלי אחר, כדרך להכיר מה אני עושה את שאר העולם. אני גם משתמש הרבה ברשתות החברתיות, במיוחד עמוד הפייסבוק שלי בו אני משתף את עבודתי ומגלה את זה של אמנים מדהימים אחרים שאני אולי לא מכיר אחרת.
איזה אימונים אתה עושה
בחודש זה של יוני אסיים את התואר באוניברסיטה לאמנויות יפות בסלמנקה. החוויה הזו הייתה אולי ההרפתקה הגדולה ביותר בחיי. למדתי אינספור ידע וטכניקות, הן ממורים והן מחברי לכיתה ומעל הכל, עברו חמש שנים של התפתחות אישית כלפי האדם שאני היום.
באשר ליחסים בין האוניברסיטה לעולם העבודה, אני מתגעגע לתרגול כלשהו בחברות אמיתיות, בגלריות או בחברות עיצוב למשל, או בשיעורי התמצאות עתידיים שמחכים לנו. אבל זה גם מובן מכיוון שהקריירה שלנו לא מיועדת למקצוע אחד, כמו רפואה או משפט. התפוקות הם אינסופיים כמעט: עיצוב, פרסום, איור, אורקולי, ציור, פיסול, רישום, חריטה, הוראה ... וקשה לתת שיעור אוריינטציה לכל אחד מהם.
מי היו האלילים שלך לציור קטן ואיך התפתחת מאז הרישומים הראשונים שלך
האמת שכילד כל מה שקשור לרישומים, בין אם בסרטים, בסיפורים, בסדרות ... מצאתי אותם מדהימים, כמעט כמו עכשיו. אבל אם עלי לסמן התייחסות, האמנות של סרטי אנימציה כמו דיסני, עבודות חלומות, ג'יבלי או פיקסאר היו ההשראה שלי, הן באמנותן והן בדרכן לספר סיפורים, מילדותי ועד היום. לגבי דרך הרישום כמובן עם השנים והתרגול התפתחתי המון, וכל שנותר לי כדי להשתפר.
תמיד הרגשתי נטייה לעיצוב תווים, אנושיים ובעלי חיים כאחד, זה החלק שאני אוהב לעצב בכל איור
מה העתיד של הקומיקס: נייר או טבליות
באופן אישי, אני עדיין קלאסיקה. למרות שניסיתי טאבלטים וספרי אלקטרוני, אני עדיין מעדיף נייר ובעיקר בכל מה שקשור לקומיקס, אלבומים מאוירים או כל ספר עם תמונות שלדעתי רושם טוב גורם לאיור לזכות בהרבה. בכל מקרה, אני חושב שפורמט כזה או אחר לא צריך להיעלם, נראה שהם לא צריכים להתחרות בי, אבל לכל אחד יש שוק משלו ויכול לחיות יחד, אם כי המילה האחרונה תהיה הציבור.
מה אתם חושבים על ענף משחקי הוידיאו וכיצד היא סופגת את עבודתם של אנשי מקצוע שכמוכם הם קריקטוריסטים גדולים ויש להם את המתקן ליצור סיפורים?
אני חושב שזה נהדר והייתי שמח להיות מסוגל לעבוד במגזר הזה, כמו גם באנימציה או במאמר מערכת. אני אוהד גדול של משחקי וידאו, מאז ילדותי אהבתי את זה, והידיעה שיש צוות אומנותי מאחורי כל אחד מהם הופך את זה ליותר מושך בעיני. בימינו עולם משחקי הווידיאו כבר לא יכול היה לשגשג וזה מאפשר לאנשי מקצוע מחדשים במגזר ובעסקים קטנים לקחת סיכונים עם מהדורות חדשות, כמו מסע, פלא אסתטי אמיתי.
מה אתה חושב על האופציה שמאפשרת לך עכשיו לחבר סיפורים בין סרטים, קומיקס, משחקי וידאו באמצעות טרנסמדיה?
אני חושב שזה חידוש נהדר שמאפשר משוב לכל המגזרים ומעשיר סיפור בשפות השונות של אמצעי התקשורת השונים. אם היא ממשיכה לצמוח, ניתן ליצור סאגות גדולות של סיפורים המכסים המון תחומי יצירה.
באילו גילאים יכולים ילדים לגשת לסיפורים המאוירים ועם מה שעובד
ובכן, לדעתי, החל מהשנה הראשונה בחייו של ילד אתה יכול להתחיל להכיר ספרים. ישנם סיפורים מותאמים, עם סדינים מקרטון עבים או רכים כך שלא ישברו או יפגעו בעצמם. אלבומים מאוירים הם דרך נהדרת לקרב את הקוראים הראשונים לסיפור המסופר, גם אם הם לא יכולים לקרוא, הם יכולים לפרש את הרישומים שלהם, או להאזין למה שיש להם לספר באמצעות מבוגר שקורא אותו. מבחינתי הקריאה היא אוצר וככל שנגלה מוקדם יותר לקטנטנים, כך הם ייהנו ממנו בבגרותם.
מהם הפרויקטים הבאים שלך?
ובכן, לעת עתה, סיימו את פרויקט השנה הסופית, ואחרי הקיץ, התחילו קורס אנימציה במדריד. אני רוצה לגלות את העולם הזה שמרתק אותי כל כך ושהוא בטח יביא יותר דינמיות ונקודות מבט חדשות לאיורים שלי. בינתיים אני ממשיך לשפר את תיק העבודות שלי ולפתח פרויקט עריכה משותף חדש, אם כי יש עוד דרך ארוכה.
לבסוף אני רוצה להודות לך מאוד על ההזדמנות לחלוק את דעותיי ועבודה ולאחל לך את הטוב ביותר.
וכאן הראיון עם אסתר מוראלס שאנו מודים לה על שיתוף הפעולה שלה. זו הייתה חוויה נהדרת ללמוד יותר על יצירה יצירתית פנטסטית זו של הסופר הספרדי הצעיר. בבית אנחנו כל המשפחה שמחים על הרישומים שלו ואנחנו משוכנעים בכך לאסתר, עם מתנה נהדרת, עתיד מרהיב מחכה לכם. אנו מאחלים לו את הטוב ביותר ובינתיים נמשיך ליהנות ולהתרגש מעבודתו.
