יכולתו של ילד לשלוט בדחף לאכול פינוק יכולה לנבא במידת מה את אופיו ואת דרכו להיות בבגרותו. באותו מובן, מחקר שפורסם לאחרונה מצביע על כך לילדים המסוגלים להתנגד למתוק יש פחות סיכון להשמנה בבגרותם.
המחקר מבוסס על מה שמכונה בדיקת הממתקים שערך הפסיכולוג וולטר מישל בשנות ה -60 למדידת שליטת הדחפים בקרב ילדים בני ארבע. זה כלל השארת ילד עם שעועית ג'לי על השולחן, והבטיח שאם הוא לא יאכל את זה, עם שובו בעוד 20 דקות הוא ייתן לו שתי שעועית ג'לי ויצא מהחדר.
קשה לדעת מה היינו עושים בעצמנו עם ארבע שנים לנוכח אותו מצב, או ילדינו, אך ברור שלילד צעיר קשה מאוד לטפל בשליטה עצמית.
על פי תוצאות המחקר, ילדים שהצליחו לחכות לתגמול התבררו כמתבגרים מוכשרים יותר, אחראיים, בעלי ביטחון עצמי, חברותיים ומוכנים יותר להתמודד עם תסכולי החיים.
מצד שני, אלה שלא הצליחו לשלוט בדחף ואכלו את שעועית הג'לי מוקדם, היו בדרך כלל בעייתיים יותר, החלטיות, חסרי ביטחון ופחות מסוגלים להתמודד עם מצבים קשים.
כעת, בהעברת הניסוי לסיכוייו של אדם להיות שמנים, מדענים מאוניברסיטת ויסקוסין התמקדו בעלייה במשקל בבגרותם.
כשהגיעו לאותם ילדים שהשתתפו במחקר בגיל 30, החוקרים צפו במדד מסת הגוף שלהם (BMI) ומצאו כי במשך כל דקה שהילדים יכולים לדחות את סיפוק רצונותיהם, זה תואם את ירידה של 0.2 נקודה ב- BMI שלך בבגרות.
ניכר כי ילדים מסוגלים להתנגד למתוקכלומר עם יכולת רבה יותר של שליטה עצמית בדחפים שלה, יש פחות סיכון להשמנה בבגרות הם מוכנים יותר להתמודד עם הפיתויים שלהם.
הדבר המעניין הוא שלסיכום, עזרה לילדים לשפר את השליטה העצמית שלהם עשויה לתרום להפחתת הסיכון של עודף משקל, כמו גם להיות נחושה יותר, בטוחה בעצמה, ובסופו של דבר, שמחה יותר (אם כי אני לא חושבת שליטה עצמית היא תמיד שם נרדף לאושר).
