אני רוצה לספר לכם על ספרו של האתולוג דזמונד מוריס, "תינוק", שפורסם בספרדית עם הכותרת, "תינוקות", שמתגלה כסקירה שלמה עם קפדנות מדעית ורגישות רבה להתפתחותם הגופנית והרגשית של תינוקות מההתעברות לגיל שנתיים. אני רוצה להדגיש את מוריס קובע כי תינוקות צריכים לישון עם אמם זה לא טבעי להשאיר אותם לבד בלילה.
דזמונד מוריס, מחבר הספרים הכרחיים כמו "הקוף העירום", "התנהגות אינטימית" ו"גן החיות האנושי "מסביר בעבודה זו כיצד למד את התנהגותם של גורים אנושיים ופירש אותה מתוך כבוד וידע עמוק של את הצרכים של הקטנטנים הם באים לידי ביטוי באופן טבעי.
אני מדגיש את ההצהרה המהדהדת של מוריס הילד צריך תמיד לישון ליד אמווזה מועיל לקטנה וגם עבורה. שינה משותפת זה מה שתכנת הטבע לבני אדם וככה הוא נרדם בכל התרבויות והעמים מאז התקופות הקדומות ביותר בהן אכלסו בני האדם את כדור הארץ.
יתר על כן, מצאתי ראיון בו אין לו שום כישורים להצהיר על כך שיטות התנהגות ברוטליות ונוראיות הם ממליצים להניח לתינוק לבכות בעריסה או שיראה לו קור כשהוא דורש חברה. עד כדי כך שהוא עצמו יכול היה למות בגללם בילדותו.
בעבודה, בנוסף, הוא מגיב לשאלות הנוגעות להתפתחותם הגופנית, הרגשית והאינטלקטואלית של תינוקות, ומסביר כיצד הם מגלים את העולם ואיך הם לומדים לשחק, ללכת ולדבר.
כצופה שרגיל להבין ולפרש את התנהגותם של בעלי חיים, ההתבוננות בילדים, שאינם מדברים, הייתה מרתקת ומעשירה ומאשרת שילדים כל מה שהם באמת צריכים כדי לגדול מאושרים ומאוזנים זה כל האהבה ללא תנאים שההורים שלהם מעניקים להם.
תינוקות הם חסרי אונים אך הם גם מתוכנתים לשרוד אם מטפלים בהם ודואגים להם כל הזמן וכל הזמן, וזה מה שהם הולכים לשאול את הוריהם.
בהצגה, במקום לתת עצות, מוריס מסביר את הסיבות להתנהגויות של ילדים ומאפשר להורים להיות אלה שברגע שהם מבינים את מה שהילד מבקש נותנים להם את זה. והוא מדגיש את החשיבות של להעניק להם אהבה ללא מידה אל תתנו להם לישון לבד רחוק מלבכות בלילה.
