בשנים האחרונות ובזכות עליית הרשתות החברתיות והמדיה המקוונת, ידוענים או ידוענים רבים שהם אמהות, חולקים מעט מחייהם האימהיים. חלקם, בנוסף לחלוק רגעים קטנים ביום עם ילדיהם, גם השתמש בערוצים אלה כדי לשלוח הודעות חיוביות או תומכות לאמהות אחרות.
אחת מהן היא הטניסאית סרינה וויליאמס, שלאחרונה הוא שיתף מסר רגשי ואישי מאוד לאמהות ולנשים בכלל, כיצד עלינו להפסיק לחפש שלמות ולתמוך זו בזו יותר..
מאז שהפכה לאם, סרינה וויליאמס חולקת מדי פעם כמה רגעים והרהורים לצד בתה אלכסיס אולימפיהכמו בפעם ההיא שבה שיתף כי בכה כשנודע לו שאיבד את צעדיה הראשונים של בתו, משהו שאיתו זיהו אמהות רבות העובדות מחוץ לבית.
אצל תינוקות ועוד, אפילו סרינה וויליאמס החזקה מאוד מצהירה שהיא חשה פגיעה לפעמים באמהות שלה לאחרונה הטניסאית שנבחרה לספורטאית הטובה ביותר של שנת 2018 בגלל התמדה כטניסאית, אישה ואמא, כתבה לאחרונה במגזין הון מאמר לרגל יום האישה, בו שלחו מסר כנה לכל האימהות: הפסיקו לשאוף לשלמות ובקשו לתמוך זו בזו יותר.
במאמר היא משתפת את תוצאות הסקר שקידמה ונערכה על ידי סקר קופים, במסגרתה נשאלו אמהות עובדות על האיזון בין עבודתן לחיי המשפחה.
ולמרות שהתוצאות מראות כיצד אמהות ואבות מרגישים בארצות הברית מבחינת המשך הקריירה או השארת ילדיהם לצאת לעבודה, מה שמדהד באמת את המאמר שלהם, הוא המסר הרגשי שהוא מעביר לכל האמהות.
הטניסאית מתחילה באופן גלוי וכנה בחוויה שלה עם האימהות מספרת מעט על חלומות ילדותה ועל תפקידה החדש כאם:
מאז שהייתי ילדה חלמתי להיות השחקן הכי טוב בעולם ... אבל גם חלמתי להקים משפחה. החלום לא היה חלוק: רציתי להצליח בשניהם. אני רוצה להישאר כמה שיותר במשחק הזה כדי שאולימפיה תוכל לראות אותי, לעודד אותי ולהיות גאה לומר "זו אמא שלי." אני רוצה שהיא וכל הנשים יידעו שהן יכולות להיות מה שהן רוצות להיות. חולמים בגדול. השמיים הם הגבול. קח סיכונים
אבל גם, למרות שהוא רוצה שנשים, נערות ואמהות בעולם ילחמו על חלומותיהן ולא יפסיקו לרדוף אחר מטרותיהן, הוא מבהיר כי עלינו להפסיק לשאוף להיות מושלמים, ולהיות טובים יותר לעצמנו:
בואו נדבר על שלמות. אני רוצה להבהיר שהשלמות היא מטרה בלתי אפשרית ולעולם לא צריכה להיות מטרה אמיתית בחיינו. וזה משהו שהייתי צריך להגיע להסכם עם עצמי. עכשיו כשיש לי את אולימפיה, היא העדיפות המוחלטת שלי. לבלות איתה כמה שיותר זמן בכל יום זה מאוד חשוב לי.
אבל אני עדיין מתאמן לגראנד סלאמס ולפעמים אני צריך לקבל החלטות מאוד קשות לגבי האופן בו אני מבלה. בכיתי עליה כל כך הרבה פעמים שאיבדתי את הספירה. בכיתי כשסנתזתי אותה. ישבתי עם אולימפיה בזרועותיי, דיברתי איתה, התפללתי יחד ואמרתי "אמא צריכה לעשות את זה." בכיתי כשפספסתי את צעדיו הראשונים כיוון שהתאמנתי. אני כנה לגבי הקשיים שיש לי כאמא עובדת כי אני רוצה שנשים אחרות בחוץ יידעו שהן לא לבד. עלינו להראות לעצמנו ולנשים אחרות חמלה ומציאות.
אצל תינוקות ועוד, אנו אמהות, אך יש לנו גם שאיפות אישיות ואסור לנו להרגיש אשמה בענייןהטניסאי אומר את זה כמו שאנחנו חייבים להיות יותר מבינים איתנו, כך עלינו להיות יותר הבנה עם נשים אחרות ולתמוך זו בזולזכור שאנחנו יחד במאבק להפוך את הדברים לשווים והוגנים יותר:
למרות שאני חושב שכל הנשים הן גיבורי על, אנחנו לא על אנושיים ואנחנו זקוקים לתמיכה זו של זו. עלינו להיות אדיבים כשאנחנו נופלים, וכאשר החברה מציבה ציפיות לא מציאותיות או במקומות העבודה שלנו יש כללים מיושנים. עלינו לאחד את כולם ולהילחם למען ההוגן.
בין היתר, טוענת הטניסאית שנשים צריכות לקבל את אותו הכבוד ואת אותן ההזדמנויות כמו עמיתיהם הגברים, וזה נשים צריכות להפסיק להיענש כאשר הן חוזרות לעבודה לאחר לידתן, מצב העומד בפני אלפי אמהות בעולם, כשהן מתחילות להיראות כלא אמינות או מתעניינות בעבודתן.
לבסוף, סרינה וויליאמס מסכמת את מאמרה באמירה סיבה נוספת לכך שהיא לא מפסיקה להתאמן ועוקבת אחר חלומותיה: היה דוגמה ומוטיבציה לבת שלך.
אני רוצה שהיא תדע שהתפקיד שלי ממלא אותי, שאני גאה ונלהבת ממה שאני עושה, גם אם אני לא מושלמת בכך, ושאני לעולם לא צריכה לוותר על החלומות שלה.
המסר של הטניסאי לא רק מזכיר לנו להיות ידידותיים יותר ופחות תובעניים עם עצמנו להרגיש טוב יותר, אך גם, לשמש דוגמא לבנותינו (ובנינו, כמובן) לא לנטוש את מטרותינו ולבקש להרגיש מלאות במה שאנחנו עושים.
