דיברנו על כך הרבה פעמים מה העמדה המתאימה ביותר ללדת מכיוון שבמשך שנים רבות התנוחה הרווחת היא העמדה השוכנת, הידועה יותר כעמדת הליטומיה, או, אם מדברים בכריסטיאן, שוכבת עם הרגליים פארריבה.
עמדה זו משמשת כבר הרבה זמן בבתי חולים והצלחנו לראות אותה אפילו בסרטים, ולא רק לראות נשים יולדות בבית חולים, אלא גם בסרטים המראים תקופות אבות, בהן נשים ילדו היכן שהן יכלו לייצג אותה , כמו שאומר, משקר באותה מידה.
עם זאת, בשנת 1882 חקר אנגלמן נשים שילדו ללא השפעה של ידע מערבי או "מניאס" וצפו בכך הכי נמנעו ממצב שכיבה ושהם לא נקטו בעמדה ספציפית, אלא שהם השתנו כמה פעמים שהם צריכים עד שהם אימצו את זה שנראה להם הכי נוח, שלפעמים הם השתנו שוב אם הם רואים שהם נחוצים.
הספקות לגבי התנוחה בזמן הלידה החלו להופיע כאשר נצפו כי בתנוחות בהן נעשה שימוש בכוח הכובד, נראה כי הלידות הלכו מהר יותר ובעיקר, כי כשהאישה יכלה להחליט כיצד לשים את אמונה כאישה וכאם הייתה מבוגרתהוא חש גיבור יותר, מוכשר יותר והסיכון לדיכאון אחרי לידה היה נמוך יותר. במילים אחרות, האישה הרגישה מעורבת יותר בתהליך כאשר יכלה לבחור כיצד ללדת ופחות כשהייתה צריכה לאמץ עמדות עם מעט פחות חופש כמו הליטומיה הנ"ל.
מה אומרות הראיות המדעיות על כך?
העדויות שקיימות לגבי עמדות ללידה אינן חד משמעיות מכיוון שתפקידים מסוימים מעדיפים היבטים מסוימים בעוד שנראה שמחמיר.
העמדות בהן האישה עומדת זקופה או הצידה, בהשוואה לתנוחה הליטואומטית, קשורות לא זמן אספקה קצר יותר, פחות צורך בעזרה, שיעור נמוך יותר של אפיזיוטומיות, פחות כאבים במהלך החלק השני של הלידה ופחות שינויים בדופק העובר. עם זאת, עמדות אלו קשורות למספר רב יותר של קרעים מדרגה שנייה ומספר גדול יותר של דימומים לאחר לידה.
התנוחות בהן האישה מונחת על כפות ידיה וברכיה (אצל הנוצרית, שוב, "על ארבע") גורמות לכאבי גב פחות וגורמות לנשים להסביר את זה זו העמדה הנוחה ביותר ללדת, שהוא זה הגורם לכאב הכי פחות פריניאלי לאחר הלידה ובזכותו הלידה הייתה קצרה יותר (אם כי אין הבדלים ממשיים מבחינת משך הזמן).
כאשר נשים עוברות משככי כאבים אפידוראליים, נצפו כי לידות נמשכות פחות כאשר הן מאמצות עמדות אנכיות (כולל עמידה, כריעה, כריעה או ישיבה).
תנוחת הישיבה, אשר בדרך כלל מאומצת עם ספסל לידה (זהו ספסל פתוח כך שידיו של האדם הנכנס ללידה יכולות להגיע לתינוק) מגן על הנקבים מדמעות ומספק נוחות רבה יותר ואוטונומיה גדולה יותר של האם.
אז מה אנו עומדים?
ובכן, בכך שכל העמדות שהועלו בתגובה הן טובות ותקפות מכיוון שיש להן את היתרונות שלהן, מבלי להיות עדיפות על אחרת באופן אחר. האידיאל הוא לא לשמור על שום דבר, אלא קבל את כולם כמועמדים אפשריים והיעזר בכל מה שהאישה רוצה.
יהיו נשים שמעדיפות ללדת מעמד, מכיוון שגופן מבקש מהן זאת, ואחרות יתחילו לעמוד ואז יכרעו ברך ויתמכו בידן או יעדיפו לשבת. הכל תלוי בכל אישה ובכל לידה.
מסיבה זו מומלץ בהנחיות העיסוק הקליני לטיפול בלידה רגילה "שבמהלך הלידה נשים מאמצות את התפקיד הנוח ביותר להן".
